מאוד שמחנו כשראינו את לירן והדר שמחים ומאושרים בחברת משפחותיהם וחבריהם ואם נראינו כ"חייזרים" בחבורה שנתקבצה לשמוח עמכם, לא הרגשנו ככה. אני רוצה בכל זאת לצטט קטע מברכתנו שאולי לא שמתם לב: …"ילדים נשארים ילדים להוריהם גם כשאינם ילדים ושיש להם ילדים משלהם… הדאגה מלווה את ההורים תמיד ואם לא הבנתם את זה עד היום, תבינו בעוד כמה שנים." אנחנו מחבקים אתכם ואת נשותיכם סיון ומיה באהבה גדולה כדי להגיד מילים כאלה המציאו את חגיגת יום ההולדת.
ובעניין אחר. כבר כמעט שנה וחצי שאני כותב את ה"שבוע טוב" שלי וקורא אותו בפניכם ואתם מקשיבים, באמת בנימוס, לקריאתי, אבל כמעט שנתיים שאני לא יודע מה אתם חושבים על כך. הרעיון לכתוב נבע מכך שחשבנו, שמשפחה (ועוד גדולה כשלנו) צריכה לחפש כל הזמן ערוצי תקשורת בתוכה, כדי להגביר את המשותף ועל ידי כך לפתח הקשבה אחד לשני, הבנה טובה יותר בין אחד לשני והרגשת שייכות אחד לשני. היה גם גורם אישי שלי – חשבתי שזו גם הזדמנות לספר ולהעביר מסרים ממני, מאתנו, אליכם. וכמובן, גם לפתח את המושג "דעת", לכתוב על דברים שאינם בעולמכם, אבל כדאי שכל בן תרבות יכיר אותם, לפחות שיהיו מונחים "במקום נגיש", בנושאים שנעוצים אצלנו חזק מאוד כמו: יהדות, כמו סיפורי התנ"ך, פרשת השבוע, ספרות ואמנות, על אנשים שמדובר בהם ועל מה שקורה בסביבתנו ואולי גם קצת יותר רחוק. פה ושם גם הגנבתי את דעותי בענייני קיבוצנו.
כיון שאיני זוכה לתגובותיכם (פרט למקרים בודדים, ועד כמה שאני מכיר אתכם, לא ייתכן שאין לכם מה לומר), אני תוהה וחוכך בדעתי אם להמשיך במסורת שניסיתי לפתח או להפסיק ולחזור לימים שארוחת הערב הייתה סעודה ובילוי משפחתי נעים בלבד בלי "הזרמת ערכים". אמא היא זו שלא נתנה לי להפסיק בקיום המסורת הזו, היא זו שחושבת ששלושה דורות יושבים ומקשיבים ביחד (כל אחד בדרכו) זה נפלא וסיכמנו בינינו פשוט להציג את מחשבותי בפניכם, כי אתם יודעים היטב שבני ובנות זוגכם הם גם ילדים שלנו. יכול להיות שהמחשבות האלה נובעות מגילי המכובד(רק מוקדם מידי לומר "סנילי") או מכך שאני סתם גמלאי משוחרר וחופשי, שעתותיו, מעותיו ומכונית עומדים לרשותו. אבל מציק לי שאין מכם תגובות לשום כיוון. אני מחכה ומצפה שתגידו לי בגלוי ובכנות מה אתם חושבים ואם ה"קטע" או חלק מ"הקטע" שכתבתי מיותר בעיניכם. האמת, חשבתי לכנס את כולכם יום אחד ולדבר על כך. בסופו של דבר החלטנו להקדיש לכך "שבוע טוב" אחד. אני מצפה לתגובותיכם בכל דרך שתבחרו, ומתי שתבחרו, בעל פה או בכתב ועד אז …אני אמשיך לכתוב! אם גם לקרוא.. תלוי גם ובעיקר בכם.
"שבוע טוב!"
שבועטוב 