בשבועות האחרונים, כמעט שלא ציינתי דבר מ"המקורות". אך גם עם הזמן עבר, חשוב לי לציין כמה פרשיות מתוך "פרשות השבוע" שחלפו וריתקו אותי עוד מימי ילדותי. והיום: המרגלים. כזכור לכם, (ספר "במדבר") משה שלח 12 נציגי השבטים, אנשים מכובדים ומוכרים לכולם, לתור את הארץ, תחת ההגדרה "מרגלים". שלחם כדי להרגיע את הרוחות ולפזר את החששות שרווחו בעם מפני הכניסה לארץ. ובשובם, לדווח לעם מה ראו, מה היו הרשמים מהסיור/תיור שלהם בארץ? שתי המשימות שהוטלו עליהם היו: 1.לבדוק את טיבה של הארץ. 2. לבדוק את כוחה הצבאי. כשחזרו מהמבצע, אספו את העם ודיווחו לו שהארץ גרועה (במילים שלנו) רעה (מילים שלהם) שתושביה הם ענקים מפחידים (נפילים) כך שאי אפשר לנצחם ועריה בצורות. בקיצור : אוי וי! רק כלב בן יפונה ואחריו יהושע בן נון (שנהיה ליורשו של משה) אמרו אחרת: "עלה נעלה ויכול נוכל". הזו הדרך לאיסוף נתונים? האם ככה עובד שירות מודיעין? ע"י קבוצה גדולה הצועדת בגלוי בכל מקום, כולם רואים אותם באשר הם. לאיזה הישגים מודיעיניים הם יכולים להגיע? איך אפשר לבדוק כך ביסודיות מערכות כמו בטחון, עצמה "צבאית", מצב כלכלי וכד' והדיווח? שניתן במסגרת הכי גדולה להתאספות: לעם כולו ובשקיפות מקסימלית. מה הפלא שתוצאות אותו "ריגול" היו שליליות עד כדי כך, שאלוהים העניש את כולם (פרט לכלב ויהושע): את המרגלים, את העם, כולל משה, בכך, שנאסר עליהם לבוא לארץ המובטחת. זה היה מחיר הכישלון. יהושע הסיק את המסקנות הנכונות לפני כיבוש יריחו. הוא שלח 2 מרגלים עלומי שם בחשאי לעיר. כתב המינוי שלהם היה: 1. לבדוק את מעברי הירדן לכניסה ויציאה, ז.א. היכן המים רדודים והיכן עמוקים. 2. להיכנס לעיר ולראות איך היא בנויה, היכן יש פרצות בחומה, היכן שוכן הצבא, מהם נוהלי הצבא וכיו"ב. ולאן היפנה אותם? ישר לבית הזונות שבכיכר המשקיפה על החומות ועל הירדן, כי זה המקום אליו באים כל מיני אנשים ואיש אינו חוקר מיהם ומה הם רוצים, סיבת בואם ברורה, (למרות שיש פירושים הטוענים שרחב לא הייתה זונה אלא מוכרת מזונות) שם, בפאבים, מדברים על הכל, מספרים מה קורה מי הוא מי, מה הן הבעיות, איזה תכניות קיימות ואיך בכלל מתנהלים העניינים, משם רואים את חילופי המשמרות על החומה ואת פריסת הכוחות במחנות. בשהייתם שם, הם מתקרבים ל"אם הבית", נחשפים בפניה ומשכנעים אותה לתמוך בהם. היא הבינה שהם מתכוונים לכבוש בכוח את העיר (וביקשה מהם לחוס על חייה). אך גם אנשי המודיעין של יריחו היו באותם המקומות וכשהמרגלים נתגלו ונאלצו לברוח, הם ברחו, לא לכיוון הירדן אלא מערבה להרים, כי ידעו שהצבא ה"יריחוי" מיד יסגור את המעברים על הירדן ויתפשם. מהתצפית בהרים, ראו את הצבא חוזר מהמעברים מאוכזב ועייף, הם ירדו מההר ועברו בשלום את המעברים על הירדן, בואך עם ישראל. הם לא דיווחו לאיש פרט ליהושוע והידיעות המודיעיניות שהזרימו לו אכן הביאו לנפילת יריחו. אגב, מילה הייתה מילה, רחב אספה לביתה את כל בני משפחתה הרחבה ואיש לא פגע בהם. כך מסיקים מסקנות מכישלונות, גם בתנ"ך.
"שבוע טוב"!
הבלוג השבועי של עמרם גורדון
שבועטוב 