לאורך שנותי הרבות היו שנים שרציתי להיות מבוגר יותר, או צעיר יותר. היום הגעתי סוף-סוף לגיל שבדיוק מתאים לי, שמונים +, ואני לא רוצה להיות בן אף גיל אחר. זה גיל טוב בו אתה יכול להביט אחורה וקדימה, גיל בו אתה יכול לומר/לכתוב/לחשוב על הכל בלי חשבון, ממילא יהיו אנשים שיגידו שאתה זקן סנילי ואולי חלק אחר יאמר שיש בך עוד ניצוצות מפעם. זה גיל בו אתה יכול לעשות כרצונך למשל – לא לעבוד, לנסוע, לטפח שוב חברויות ישנות, יש פנאי לכתוב, לקרוא, לשיר, לרקוד, לבשל, לנקות, לטייל בעולם, הרבה יותר מאשר בעבר, ללמוד דברים חדשים ועוד. לכל זה נתתם לי היום את האישור הפורמלי בציינכם את ה"גבורות" שלי.
כשאני מביט לאחור, עשיתי דברים רבים בחיי. עשיתי וחוויתי הצלחות ועשיתי ודאי גם טעויות ושגיאות שגם מהן למדתי. אבל הדבר הטוב ביותר שעשיתי, החכם ביותר, היפה ביותר, המשמעותי ביותר במעשי הוא בריתי עם רעיה(תי), שאנה הייתי בא בלעדיה, חברות ושותפות, מצפון ומצפן לי, המתכנסים יחד לאהבה עצומה!. ואתם, כולכם, הראייה לכך. כי אין לי גאווה גדולה יותר בעולם מאשר בכם ילדינו ובבני זוגכם שבחרתם, אין לי אושר גדול יותר מלהביט ולגעת בפריחתם של נכדינו, ואין לי כבוד גדול יותר בעולם מאשר להיות ראש השבט המפואר שהקמנו. רגשות הגאווה והאהבה מביאים אותי ממש עד דמעות ובשבילי, שחונכתי כמו כל בני דורי שלא לבכות אף פעם, זה…
הזיקנה אינה נאה לבריות – ראיתם פעם מישהו מפנה ראשו ברחוב להביט באיש זקן? – אינה יאה לבריות – ראיתם פעם זקן שהחברה "סופרת" אותו, מתייחסת אליו או אפילו זוכרת את מעשיו ואת עצם היותו? – כשגם הבריאות לא מה שהייתה… גם אני חש בכך אבל…כל המחשבות האלו, התחושות האלו, נעלמים אצלי באחת – בזכותכם, בארוחת הערב של מוצ"ש, לה אני מצפה מדי שבוע, כי אני מרגיש בה כיושב בראש. אני מאושר שאנחנו הוריכם, שאנחנו חלק ממשפחה שתמיד תהיה לצידנו, תאהב, תעריך ותכבד אותנו באשר הננו. כשאני מביט בכם מ"העמדה" ליד המדיח בבית או כאן סביב לשולחן כשרעיה לידי אני מרגיש, יודע ומבין, שיצרנו דברים נפלאים והכל מבחירה ובאהבה גדולה.
היכולה להיות הרגשת נחת טובה מזו ?
אני מרים כוסית ומברך את כולנו לחיים טובים ומאושרים!!
שבועטוב 