כשמתקרב "יום הולדת לקיבוץ" אנחנו מרגישים תמיד הרגשת חג. לובשים חולצה לבנה ו…(תשלימו לבד). לפעמים יש בנו הרגשת חג של התעלות רוח, לפעמים מהולה במורת רוח וטעם חמצמץ, אך כיון שהקיבוץ כל כך יקר לנו זה היום בו אנחנו מביטים לאחור בגאווה גדולה וגם קדימה בחששות כבדים. אני מנסה כל שנה ללמוד/לזכור משהו מתולדות משמר העמק.והיום:על השיחה, על תולדות שיחת החברים, שיחת קיבוץ.
להקמת הקיבוץ קדמו שיחות ודיונים רבים. ראשיתם בעריכת מעין ועידה תנועתית על כביש ג'דה – חיפה בה נפלה ההחלטה להקים את קיבוץ ב' (הוא משמר העמק). אולם פרט לרצון העז להקים קיבוץ, לא ידעו איך הקיבוץ צריך להיראות, איך בונים לחברה המבוססת על שוויון ושותפות מלאים את הכלים הארגוניים ואת המוסדות הדרושים לקיימה. שיחות רבות התקיימו על הנושא החשוב הזה וכך, בתחילה נקבע תפקיד "סדרן עבודה", אחריו נבחר/ מונה "האקונום" (גזבר). לאט-לאט התפתח מבנה ארגוני דמוקרטי, שאפשר את קיום הקיבוץ. מההתחלה, שיחת החברים היה המוסד העליון, המרכזי, הבסיסי, שעל נחיצותו וחיוניותו, לא היו חילוקי דעות.
עם יסוד הקיבוץ הצטרפו אליו שני חברים מבית אלפא שלאחד מהם,הייתה השפעה רבה על התנהלות השיחה ומיסודה, יהושע בירר שמו. בירר עצמו היה חבר בקבוצת "ביתניה", הזכורה והידועה כקבוצה שבדמותה הוקמו קיבוצי העלייה השלישית,אותו דגם של ההתכנסות בצוותא מדי ערב, החברים מדברים על עצמם ועורכים חשבון נפש פרטי לפני כל חברי הקבוצה, יצר אינטימיות חברתית וחברות אמתית בין החברים. יהושע בירר העתיק מביתניה את הדפוס הזה של מבנה השיחה ואופייה ואת תוכנה לחברי קיבוץ ב' בלילות ארוכים, חברים קמו ודיברו על רחשי – לבם, על מחשבותיהם והתלבטויותיהם. כולם נענו לקריאה והקשיבו לדברים בשקט תוך נתינת כבוד לחבר המדבר.
" אני זוכר שיחה אחת בנהלל", מספר גדעון, "כולם ישבו בשקט, הורידו ראשיהם וחיכו. אז קמה בחורה אחת ואמרה משהו. שוב הייתה שתיקה כללית אחר-כך הסבירו לי, שבחורה זו שמה יטקה ושהיא הודיעה שהיא בהריון. ברוך אמר כמה מלים שלא הבנתי, ראיתי שכולם שתקו והורידו ראשיהם. האם אמר משהו רציני או עצוב? אני לא יודע כי לא הבנתי עדיין את השפה העברית אחר כך רקדו כולם על הרצפה."
השיחות באופן זה לא האריכו ימים ונמשכו חודשים אחדים בלבד, הביקורת על שיחות של השתפכויות נפש הלכה וגברה והגיעה לשיחה עצמה. היו שטענו שדברי בירר הם בגדר מיסטיקה, אינם מובנים ואינם עוזרים לפתור ולקדם את הבעיות האמתיות הלוחצות. הצורך לדון בעניינים שוטפים-קיומיים, בשאלות המטרידות את הציבור החל תופס חלק חשוב בשיחות. המעבר לשיחות כאלו, השינוי בתוכנן, הוריד מאוד את קרנו של בירר. ובהיות הקיבוץ בעפולה עזב את הקיבוץ.
ההחלטות בשיחות לא נפלו בהצבעות מאחר שמשמעות ההצבעה, היה שימוש בנוהל פורמלי, ונוהל פורמלי כלשהו, נחשב לפסול לחלוטין. כך התפתח דפוס החלטה של "סיכום דעת הכלל", (צנטראליזם דמוקרטי) שהתבסס כולו בהסכמות מדברי כל החברים שהתבטאו בנושא והתעלם לחלוטין מהרוב השותק ודעותיו. השיחות, נמשכו שעות ארוכות אך בסיומן,תמיד החברים יצאו בהרגשה נפלאה שההחלטה שהתקבלה היא משותפת לכולם, של כווולם.
מאז חלפו 92 שנים ומה קורה?מה יקרה? שאלה גדולה!
שיהיה לנו חג שמח!
"שבוע טוב"!
שבועטוב 