" שבוע טוב" (117) "ככלות ייני תרד עיני.."

בעקבות חגיגות פורים הנמשכות כבר שבוע ויותר אתייחס לסוגיה השייכת לחג. בהרצאה מרתקת ששמעתי בבר אילן עמד המרצה על הוויכוח בין החכמים על מידת קדושתה של המגילה והאם להכלילה בתנ"ך. מגילת אסתר הוא הספר היחידי בו לא מוזכר ולו פעם אחת שם האלוהים ודי בסיבה זו כדי שלא להכניסו לתנ"ך המחלוקת נמשכה עוד בתקופת התנאים והאמוראים במאה השנייה לספירה ולבסוף הוכנסה המגילה לכתבי הקודש. חז"ל חשו, כנראה, ביסודות הזרים המצויים בסיפור, ויתכן שמדובר בחג פרסי קדום שהיהודים אימצו ולאחר מכן גיירו אותו. ואז… המרצה אמר: "בשבוע הבא, פורים. אני רוצה לספר לכם היום את הסיפור היפהפה על מרדוך ועשתר בימי מלכותו של כסרקסס (אחשוורוש)" וכאן בערך הסתיימה ההרצאה כשחלק מאתנו צוחקים וחלק זועם.
כשדיברנו בינינו על פורים אמרה לי רעיתי החכמה: "תראה, למדנו והושפענו מעמים אחרים איך לשמוח וליהנות מהשמחה מהלב (צ'ילה, ברזיל!) אבל על מה אנחנו חוגגים פורים?  איזה "נס פורים" אנו מציינים בריקודים ותחפושות? על רצח הרבים שעשו היהודים בגויים, על תליית עשרת בני המן ועוד ועוד. האם זו סיבה למסיבה?  (שכל יהודי מצפה לה מדי שנה). ותראה" הוסיפה, "גם בחג החנוכה חוזר סיפור דומה, (נס חנוכה) שאנחנו חוגגים את הטבח ביוונים, והורגים בהם בתחבולות מכביסטיות מתוחכמות". אבל כשהורגים בנו… אנו מעלים נימוקים מוסריים, כמו זכויות אנוש אלמנטריות, ושוללים כל רצח והרג באשר הוא.  הסכמתי ורק אמרתי: "תראי, חנוכה ופורים הם החגים היחידים שיש לנו, שהם לא באים מהתורה אלא באים מתקנת "חכמים". והגענו בשמחה לחג הפורים שלנו. קראנו ב"דף לחוגג" שבחגיגה שלנו, החל משעה 22.00, מי שיגיש לנו את המשקאות החריפים, לא יהיו חברינו אלא שכירים. לא מזמן שאל אותי חבר האם המציאות בה יש לנו כסף, הרבה כסף, לא תגרום לשחיתות כלשהי? אמרתי לו: "שחיתות לא, אבל תופעות כמו התנדבות, כמו התגייסות, תחלשנה מאוד. הכסף "ממלא את מקומם" אז למה להתאמץ?. בירור קצר עם ז'קי הבהיר לי, שהשכירים להגשת המשקאות הוזמנו, כי חברינו לא מוכנים להגיש בשעות אלו. ואני אומר (ואם הייתה לי השפעה הייתי גם עושה) אין מתנדבים – אין שתייה, מחר לא יתנדבו לקישוט ניקח שכירים שיקשטו, אני אומר (ואם הייתה לי השפעה…) אין מתנדבים – אין קישוט וכך הלאה וכך הלאה. ההתעלמות מהתופעה וחוסר תגובה, הן שתייצרנה בסופו של דבר את התנאים להסתאבות. ואחרון אחרון, אני מברך את הדר וחבריו על שחזרו ולקחו על עצמם ל"עשות" לכולנו את החג, קצת לצחוק על עצמנו וליהנות מביקורת צולפת על אחרים.         בהצלחה!
"שבוע טוב"!