"המסרון שקיבלנו על מותו הפתאומי של שלום היה האות לצפירה המבשרת יום זיכרון קשה, כואב. צליל הסירנה הזו מלווה אותנו כבר ימים אחדים"… כך אמרנו בהתכנסות בבית הקברות בשבעה למותו. ושלחתי לכם את מה שכתבנו. כשירדנו הבייתה רעיה אמרה לי : "איש קטן שתפש מקום כל כך גדול אצלנו"…
ובמעבר חד נעבור לברכות. אנחנו מברכים מכל הלב את מאי ביום הולדתה ה -8. הביטוי שנתנו לייחודה בעינינו הוא ציורה המקסים התלוי בביתנו. כך אנו מביטים בה ודרך מבטנו האוהב היא כמו לידנו. והשנייה לברכות היא ניר המוכרת יותר כניני, שכניסתה לביתנו משולה לזריחת השמש עם שחר. תמיד שמחה, מחבקת, מספרת ומפגינה את כל כישוריה במשחק, בציור בהדגמת פסלים ובצעדי מחול והתעמלות ראשוניים. קרן אור אמיתית! אז אותך נברך ליום הולדתך ה – 6 מכל לבנו ובחיבוק אוהב. ו… בשמחה אדירה ברכת 'ברוך הבא' לכבוד שובו של יהב אלינו עם יונית ואת שמחתנו כבר הטבענו בחיבוקנו. עכשיו, שב, תחשוב ומה שתעשה – אנחנו איתך. כשהייתי בן 8 בערך קראתי לראשונה את טרזן מלך הקופים וטרזן בדמיוני הילדותי נראה… בדיוק כפי שיהב נתגלה לי ממושבי בקלנועית, הדמות חזרה אלי ונהייתה קרובה מאוד. בחייך, יהב, אל תסתפר! ואחרון אחרון נשלח ברכה חמה לאחי ביום הולדת ה- 70 שלו ונאחל לו רק טוב, אושר, הרבה יצירתיות והרבה בריאות ונחת. 
אני רוצה לספר על שתי חוויות שהרשימו אותנו בביקורנו בברלין, ביקור שרובו עוסק בלימוד, (כן לימוד) ובמעקב אחר הנצחת השואה ברחבי העיר. הראשון: תחנת הרכבת ברובע אריסטוקראטי בו 16% מהדיירים היו יהודים, מתחנה זו נשלחו היהודים, תחילה לארצות מזרח אירופה וככל שהתארכה המלחמה הישר למחנות ההשמדה. כל מה שרואים בעיין זו מסילת ברזל באורך 100-200 מטר שלאורכה לוחות ברזל עליהם חרוטים פרטי כל המשלוחים למוות הכוללים: תאריך המשלוח, מספר היהודים שנשלחו והיעד אליו נשלחו. בסופה של המסילה שלושה לוחות ריקים בבחינת אולי כל זה עוד לא נגמר ויתכן ויהיה לו המשך. במקום הזה הגענו בסיורנו בברלין וזו התמונה שלוותה אותנו במשך כל ימי שהותנו בעיר. (ראו צילום). החוויה השנייה עליה אספר היא העובדה שלאורך רחובות רבים מצויים בדמות שלטי ניווט, שלטים, שמצדם האחד ציורי אייקונים שונים ומצדם השני כתובים החוקים אותם חוקק היטלר נגד היהודים מאז עלותו לשלטון ב – 1933. וכך שמענו: היטלר בראשית שלטונו לא התכוון להרוג יהודים, הוא פשוט רצה לסלקם מאדמת גרמניה כדי שלא יטמאו את הגזע הארי הוא החל ליזום ולחוקק חוקים שהיו אמורים לגרום ליהודים לצאת מגרמניה! למשל החוק הראשון שחוקק ב – 1934 היה שליהודים אסור לשבת בגנים ציבוריים. והשני באותה שנה שהיהודים אינם יכולים להשתתף במקהלות, אגודות ספורט ושחמט. אבל היהודים שהרגישו עצמם כגרמנים לכל דבר לא התייחסו ל"חוק" ואז, (1935) בגין נישואים מעורבים, התעוררה השאלה "מיהו יהודי" ז.א. כמה מהורי וסבי (3 דורות) בני הזוג המעורב הם יהודים ואם בין ההורים יש הוכחת מוצא יהודי, הנושא מועבר להצבעה בועדה מיוחדת להכרעה. ולמרות זאת היהודים המשיכו לראות עצמם כגרמנים לכל דבר ולא קלטו את האיתות. ב- 1935 הוחמרו האיסורים בתחיקה חברתית שקבעה: שליהודים אסור לעסוק בעתונות, קולנוע, תיאטרון ולאחר מכן אסור לפרסם או להציג דברים שכתבו יהודים בדורות קודמים. כדי להפעיל עליהם יתר לחץ כדי שיעזבו את גרמניה היה: איסור לצפות במדיה, במוזיאונים ובספריות. ב – 1936 עובדי ציבור מפוטרים ובשנים 1937-8 הוחמרו החוקים בתחיקה כלכלית: ליהודים אסור לעבוד כעו"ד, רופאים, רוקחים, מורים מילדות וכד' וא"כ נתבעו לתת הצהרת הון על רכוש בנימוק שאם יקרה משהו בגרמניה יהיה להם בסיס לתבוע את הנזקים שייגרמו להם ואחר כך ביטול זכות הורשה ואחר כך הלאמת הרכוש היהודי. עד כאן לא הייתה נהוגה אלימות פיזית, מתוך חצי מיליון יהודים שחיו בגרמניה עזבו ללא הפרעה רבע מיליון איש ואישה וילדיהם, מחצית יהדות גרמניה. האות לאלימות ולהרג באה בליל הבדולח בספטמבר 1938. אך לצאת כבר היה מאוחר. בזמן מלחמת העולם, ננקטה מדיניות אפלייה של ניתוק ובידוד, מהאוכלוסיה האזרחית הגרמנית, לרוב דובר במשפחות מעורבות, ע"י מעבר לדירות באיזור מסויים, איסור החזקת רדיו, איסור החזקה ושימוש בטלפון, אין כניסה לבתי הספר, אפשרות קניית מצרכים רק לשעה, איסור יציאה מהבית אחר שבע בערב ואפילו איסור להחזיק חיות מחמד. הסוף ידוע. לא היינו באושוויץ כדי לראותו בעינינו, אבל חשנו לאורכו של השבוע ששהינו בברלין שבכל מקום עוסקים בשואה , מטפחים את עשרות ומאות האתרים, ו"כאילו", כל הזמן מתנצלים (ועוד בגרמנית) על מה שהתרחש. בשבילנו זה היה ביקור מעניין במיוחד ולשמוע שם את הדברים שכבר ידענו ולראותם מול עינינו למשל את ה"חוזה" שנחתם בוואנזה על "הפתרון הסופי" ליהודים. זה מעורר המון מחשבות. אנחנו ממליצים לכל אחד ואחת מכם לערוך ביקור בברלין ולהגיע לאותם מקומות, אדישים לא תצאו משם. "שבוע טוב"
שבועטוב 