19 שנים חלפו מאז הירצחו של רבין. 19 שנים של מלמול בלתי פוסק איך, איך, איך יגאל עמיר ניצח. 19 שנים של מחשבות ורגשות על הרצח הנתעב. כל אחד זוכר ודאי היכן הוא היה כששמע על הרצח בכיכר. אנחנו ישבנו אצל רינה ואדם בביתם וב-21.00 התחלתי את שבוע שמירת הלילה שלי. הגעתי לשער, פתחתי את ערוץ 1. כששמעתי שרבין נורה בתום העצרת טלפנתי לרעיה לחדר של רינה ואדם ואמרתי לה, שכרגע הודיעו שרבין נורה ושיפתחו מהר את הטלוויזיה. ב- 22.00 ראינו את חיים יבין (אם איני טועה) מודיע על מותו של רבין ויותר מאוחר איתן הבר מבית החולים מוסר הודעה – המשודרת עד היום. ביולי 1995, רבין בא ללא מלווים אל יריד הספר הבין-לאומי בירושלים, , לדוכן "ספריית פועלים" והתעניין באנציקלופדיה העברית שלנו. צלם, מרשות העיתונות, צילם את התמונה הזו המונחת קבע על הכוננית שלנו.
השבוע היה ממש סוער!חלו בו תאריכים חגיגיים כמו יום הולדתה של מיה שאנחנו מאחלים מכל הלב ברכות ואיחולים ותקוות ואהבה לה, למשפחתהולהוריה, רקטוב,שמחה ואושר לך מיה! (זה לא המקום להזכיר לך על סיור בתנובה) וה– 7 לנובמבר 1917, יום, שבולפני 97 שנים התחוללה "מהפכת אוקטובר"הגדולה שהטביעה את חותמה על כל המאה ה- 20, מהפכה ששינתה את פני "רוח" העולם ולנו נתנה תקוה לחיים יפים, טובים וצודקים יותרלכל בני האדם. ציון התאריך היה לאחד מחגינו הגדולים והמפוארים, בהזדמנות אחרת אספר לכם מחוויותנו באותם הימים.
במרכזו של "שבוע טוב" זה אביא את ברכתה של רעיה לירון לסיום תפקידו בשומריה. למשפחה שלנו יש 'שורשים' בשומריה ולא רק כחניכים. אבא, בן עמי, ריכז את המוסד במשך כ- 10 שנים (1949-1958) אני ריכזתי את המוסד במשך 7 שנים (1977-1984) והגדילה לעשות רעיה שמ-1971 (!) ועד היוםעדיין קשורה לשומריה ועסקה במשך כל כך הרבה השנים בחינוך ועד לספרייה. היום שומריה היא פנימיה שירון ריכז אותה במהלך 11 השנים האחרונות (2003-2014) אני חושב שלנו היה הרבה יותר קל, לרכז מסגרת, שהייתה בית ספר שמכיל את הפנימייה והיווה מסגרת חינוכית אחת (רובכם חוויתם זאת בעצמכם). נחזור לברכתה של רעיה בערב פרדה היפה, הכנה והחם שערכו לו חבריו משומריה ומהחינוך שעבדו אתו.
1.11.14
לירון–עם סיום תפקידו ב"שומריה":
לא מקובל במקומותינו לומר שבחיו של אדם בפניו. אנחנו אומרים אותם, אומרים ואפילו גאים לעשות זאת.
מעבודתי בחינוך לאורך שנים רבות, אני לוקחת לעצמי את הזכות לומר לירון דברים ממקום זה. עם הקמת פנימית שומריה, ירון בנה את עצמו כאיש חינוך,כשכל רמ"ח ושס"ה גופו נתונים למשימה זו של חינוך הדור הבא. כל ימיו, צהריו ולילותיו מה שמכונה עיתותיו -מכוונים לעבודת קודש זו, שכדי להצליח בה אתה מוכרח לתת את כל- כולך.עבודתו התחילה בקביעת היעד וסימון המטרה של הקמת חברת נעורים עצמאית, חברת נעורים אותה מכוונים המחנכים שמחליטים רק בשלושת ה"ביתים" כפי שקבע פולי לפני עשרות שנים: ביטחון, בריאות ובטיחות (ומלמל לעצמו – וכסף). וזה אומר – התנהלות אישית, דוגמה אישית, אמונה, מסירות, נאמנות, התמדה, עבודת צוות וניהול משתף, הצבת גבולות ברורים בין חברות לסמכות, קשר ישיר בין סמכות לאחריות, יכולת הכלה של הדברים החיוביים וגם השליליים. אחד מכלי העבודה בחינוך הוא בדרך כלל מילולי, – הטון, התוכן, האופן, הכנות והאמת. ירון מוסיף לכלאלה את הכלי החשוב לא פחות: ההומור האישי שלו.ומעל הכל גם רוח אנושית טובה, וחברות טובה.
החינוך, בעיני, הוא ערך מצטבר ואני רואה איך קשרים ויחסים אישיים ממשיכים להתקיים גם אחרי גיל החינוך ונאמין שקרוב לוודאי שכך גם הערכים שהונחלו.
ירון עסק בכל זאת בהצלחה במשך שנים רבות ורוחו לא נפלה, לכן נוכל לומר בפה מלא שעבודתו בהחלט ראוייה לתואר : מפעל חיים! ועל כמה אנשים אפשר לומר זאת? חברה קיבוצית כשלנו צריכה לדעת לנצל בתחומה אנשי חינוך שזה ייעודם, לטפח אותם ולפתח אותם. כי מלאכת החינוך אינה נעשית קלה יותר – משכלולים ושדרוגים טכנולוגיים ועד לרמת מעורבות ההורים, מדיבור ענייני עד השתלחות, ממתן כבוד עד פסילה.
אנחנו מקווים שירון לא "יתבזבז" בתפקידים מנהליים שוטפים (החשובים כשלעצמם ) וינצל את האוטוריטה ומשנתו החינוכית שרכש ויידע למצואאת מקומו כאן או במסגרות אחרות שונות, כמובן אחרי שנת מילוי הבטריות.
ואנחנו נברך ונאחל לך ירון, הצלח בכל שתבחר- כי לך יש את זה! ובגדול!!
"שבוע טוב"! רעיה ועמרם
שבועטוב 