חדש! – אם אצליח – אנסה מדי שבוע עד ה – "21", שהוא יום הולדת הקיבוץ, להביא בפניכם "סיפור" אמיתי ובעיות שעסקו בהן במהלך ההיסטוריה הקצרה של קיבוצנו, כולם מסתמכים על מקורות אוטנטיים. (בזמן האחרון עסקנו בשאלות קליטת חברים). נפל לידי מכתב/מאמר של חתולי במסגרת עדויות ותיקים המתייחס לימי הקמת הקיבוץ ב – 1922 וכך כתוב בנושא הקליטה: "הבעיה של קבלת חברים עלתה לעתים קרובות. הדעה הרווחת הייתה כי ראוי להתקבל לקיבוץ רק אדם העשוי להעלות את הרמה בקיבוץ והקיצוניים דבקו בקריטריון זה גם במקרים של קבלת "חבר" או "חברה" (בן או בת זוג) של אחד החברים בקיבוץ. (הסיפור הידוע ביותר הוא שידידותם האמיצה של ב. ומ. הפכה לנתק מוחלט, כאשר מ. לא ידע שלב. חברו הטוב, יחסים עם ב. והצביע נגד קבלתה לחברות). הרגישות לעניין הרמה בקיבוץ הייתה גדולה. הרבה דובר על כך. הצעה יוצאת דופן הוצעה לשיפור הרמה בקיבוץ על ידי הוצאת עשרה חברים שאינם תורמים, לחייו החברתיים". (ההצעה שלא התקבלה).
חלפו 93 שנים ומה השתנה? שאז כולם הכירו את המבקשים להצטרף ושאז הייתה הצבעה גלויה בשיחת החברים והיום לא כך ולא כך.
ועל פרשת השבוע ו"ייצא". כמה נתונים. יעקב חי בין השנים 2108 – 2255 לבריאת העולם (לפנה"ס) נולד ונקבר והוא בן 147שנים בארץ כנען, נשוי לשתיים, (אחת אהובה ואחת פחות – סיפור בפני עצמו) וחי גם עם שתי שפחותיהן. היו לו 12 בנים ובת שנולדו כולם כשהיה בין גיל 84 לגיל 97. 21 שנים חי אצל לבן אחי אמו (בגולה) בחרן ו-17 שנים במצריים סמוך ליוסף בנו. מסוכסך עם אביו יצחק, אחיו עשיו, דודו לבן הארמי ולחלק מבניו. מלחמתו הגדולה הייתה עם האלוהים (סיפור חלום יעקב), מכאן שמו הנוסף: ישראל. שבע 'פרשות השבוע' (מתוך 54) מוקדשות לו ולאירועים סביבו. חשבתם פעם למה בעצם יעקב רצה בבכורה? די מובן שהוא בנה על הירושה הגדולה, כבן בכור, שיקבל מאבא ועל הנכסים שיירש שיאפשרו לו עושר ואושר עד סוף ימיו, ולמה ברח? לא רק מפחד אחיו עשיו "הנשדד" אלא שהוא גם הבין, שהוליך שולל ובדרכי רמיה את אביו. רמיה שאין לה כפרה. כך איבד במעשה אחד גם את משפחתו וגם את "ירושתו".
אני רוצה להמתיק לכם קצת את הסיפור הכאוב על יעקב הדמות המורכבת והמסכנה, בסיפורון שקראתי המתייחס לנושא ומספר על בת שהביאה את בן זוגה להכיר את ההורים. ישב האב עם הבחור ושאלו: "מה מעשיך"? ענה לו הבחור: "אני קבלן" "קבלן של מה?" שאל האב, ענה לו הבחור: "קבלן בנייה" "ומה אתה בונה?" שאל האב, "אני בונה עליך" השיבו.
"שבוע טוב"