"שבוע טוב" (152)

"פרוזדור לחג" (ציטוטים מחתולי על 1922):
1. "העקרון הנודיסטי היה מקובל יותר לגבי היחסים החברתיים בין איש לרעהו. אם אתה חושב דבר על חברך חייב אתה להגיד לו זאת אם זה נעים ואם לא נעים. שאם לאו – אתה לא ישר".
2. "האמונה בערכים אבסולוטיים מביאה רבים אל הצמחונות. מספר הצמחונים הגיע עד 13. (מתוך 85 חברים) והם חלק נכבד מן הקיבוץ הקטן. ולא מדובר כלל על צמחונות מטעמי דיאטה או בריאות".
3. "גם מנהגי נימוס הם עניין קונבנציונלי, ועל כן פסולים. ואם כך – אין "בוקר טוב" ואין "תודה" וכו". ברוח זו חינכנו בנהלל את ילדינו הראשונים".

 הערה אישית: בן עמי הגיע לקיבוץ רק עם איחוד קיבוץ ב' וד' בעפולה ואז החל במלחמתו העיקשת על ה"שלום", "בוקר טוב" ויתר ביטויי הנימוסין כמו "תודה".

4. "הקניין הוא גורם משעבד וטוב לו למי שאין לו, ועל כן לאחר שנתקבל/הוחלט שתוקם קומונה בלתי מחייבת, אצו רבים להביא את מעט המטלטלים לאוהל הקומונה והשאר הצטרפו בהמשך הזמן".
באיזה אמונות הם החזיקו והיכן אנחנו נמצאים היום אחרי 93 שנים?

{91E526B3-94D4-459D-AA1C-01739FBAC5A7}
פגישת עשיו ויעקב עומדת במרכז  'פרשת השבוע'. אנחנו למדים מהסיפור המקראי, שעשיו היה מוכן לשכוח על כל הסכסוכים ביניהם ולפתוח בדרך של אחווה מחודשת, והראיה שהזמין את יעקב לבוא עמו/אליו להר שעיר שבאדום, ואילו יעקב הספקן, המשיך ב"כבדהו וחשדהו". ואמר לו: "שובה לביתך ואני עם כבודתי אגיע אליך ב'קצב' שלי". וכך, בעוד עשיו פונה אדומה, יעקב פונה כנענה.

"בצהרי יום", במדבר החשוף, הלוהט מחום השמש, כשהרוח מרימה ענני אבק המסתחררים אל על. בשדה הפתוח, מגיחות שתי דמויות ממזרח וממערב ומתקרבות זו אל זו. שני קאובויים על סף זקנתם צועדים בנחישות מופגנת אחד מול השני, הולכים ומתקרבים זה אל זה, ניצבים זה מול זה ומחשבתם אחת: זיכרון הבגידה הגדולה. האם נקמה או התפייסות. התחלה חדשה או סוף. הסכין המוכנה לשליפה מוחבאת היטב באבנט חגורם, ליבם פועם בחזקה, הם מתקרבים זה אל זה, המבט מרוכז, הגוף דרוך. האיש השעיר לבוש בגדי צייד ומולו צועד האיש ההדור, המהסס. הם מתקרבים זה לזה ואינם יודעים עדיין, נקמה או פיוס. ואז… (המוזיקה מתחזקת. הכינורות, החצוצרות, התופים, מחרישי- רקיע) הם חשים, איש כלעומת אחיו ובצעדי ריצה נופלים איש על צוואר אחיו וגועים בבכי מר. "עשווי, אחי", מלמל יעקב, "יענקלה, יענקס, יקי, קובי", מירר בבכי עשיו. כך, סביר להניח, התרחשה פגישת עשיו ויעקב אחרי עשרים שנות ניתוק ביניהם. היבוא עכשיו השלום המיוחל?         

"שבוע טוב"!
נ.ב. לקראת ה"חתימה" על "שבוע טוב" לשנת 2015, כתבו לי אם אתם מעוניינים להמשיך לקבלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.