"שבוע טוב" (155) 3.1.15 י"ב טבת תשע"ה
לפרשת השבוע "ויחי". בפרשה, יעקב מבקש מיוסף …"ועשית עימדי חסד ואמת, אל תקברני במצריים ושכבתי עם אבותי וקברתני בקבורתם". ויוסף השיבו: "אעשה כדבריך" לפניכם שורה של ביטויים שיהודים משתמשים בהם רק כדי שלא לומר את המילה הסופנית "מת": "שכב עם אבותיו", "הלך לעולמו", "נפח נשמתו", "נאסף אל עמיו", "הלך בדרך כל בשר", "עבר לעולם שכולו טוב", "נתבקש בישיבה של מעלה", "כבה נרו", "מצא מנוחה נכונה" וגם… "הפסיק לעשן", "סגר את הבסטה", "החזיר ציוד". ואציין עוד מילה שימושית מקובלת "נפטר", האומרת שהבן אדם נפטר מחובת קיום המצוות.
ודאי שיערתם שבמסגרת העלאת 'פרשיות' מעברו של הקיבוץ, אקדיש לפחות פעם אחת לרפת, לייסוד הרפת. ראשית רקע כללי. ב – 4 לינואר 1930, כל הקיבוץ עבר מעפולה למשמר העמק. 85 חברים וחברות ו16 ילדים.
ב – 19 לינואר, תוך שבועיים, ניטעו בחורשה 50.000 עצים והוקמה הרפת מפרות ערביות. 18 פרות. בעוד הקיבוץ מתכונן ברצינות, ליום הולדתו התשיעי בו נערך משפט על הקיבוץ. המסמך המצוטט כאן, הוא הדיווח הראשון לחברים על הרפת וכך נכתב בו: "תולדות הרפת והתפתחותה במשק שלנו היא חוליה בשרשרת אחת של יצירה והקמת משק על כל ענפיו. זאת היא האבקות בלתי פוסקת וחיפוש מתמיד של דרך נכונה. לא קל ולא פשוט היה בארץ אשר הייתה עזובה במשך דורות ולהקים בה חקלאות מודרנית אינטנסיבית שתוכל לקלוט המוני עולים חדשים מתפוצות הגולה." מכאן אתם למדים על הרקע האידיאולוגי להקמת הענף ונמשיך בתיאור תולדות הרפת.
בזמן שהקיבוץ שהה בעפולה, הקיבוץ החזיק מספר פרות בקיבוץ בית אלפא שיהוו גרעין עתידי לרפת אם וכאשר תוקם עם העלייה להתיישבות והראיה לכך הוא צילום מסמך מ-25.12.1925 הרואה אור לראשונה.
"התחלת הרפת הייתה רפת ערבית. והתחלנו יחד עם כל הענפים, להקים את הרפת בכוונת תחילה לייסד רפת ערבית – הולנדית. התנאים היו די קשים בלי תנאי הזנה מינימליים, בלי רפת בניין (מבנה ראוי) וגם הטיפול בפרות ערביות הוא לא קל כי הן מצטיינות בפראות. תנובת חלב נמוכה אם כי אחוז השומן שלהן גבוה. ייתכן שהיינו ממשיכים בהחזקת הרפת הערבית לולא המחלה "ההפלה המדבקת", מחלה השייכת למחלות מסוכנות ביותר (גם לבני אדם) שאפשר לבער אותן במלחמה לאורך הרבה שנים. מכאן, שהדבר לא היה כדאי והוחלט למכור את כל הפרות. וככה חוסלה הרפת הערבית. זה קרה בסוף 1931. והתחלנו להקים את הרפת מחדש". ב – 1932 הוחל בהקמת רפת –בניין ל-50 ראש. לשם כך נעקר הפרדס (היום מבנה הכלבו). מתחילה תקופה חדשה, וכל תקופה קרויה על שם הפר הדומיננטי: חביב, רם, לודביג ונגוס.
שנה חדשה נפתחה לכולנו, 2015, לכולנו תקוות נפלאות, לחלקנו גם סימני שאלה ותהיות. איזו שנה תבוא עלינו: במשפחה, בקיבוץ, בעבודה, בלימודים, ביצירה העצמית והחברתית? היבוא גשם? האם יהיה לנו שוב לוהט בקיץ? האם יפרחו הפרחים בגינתנו? האם 'גאוות היחידה' תגבר? האם בעקבות שעון- היד עם הלוגו יוצע מבצע "קעקוע הלוגו" (על הכתף, הקרסול, הישבן)? המכנה המשותף הוא התקווה ליותר טוב, ליותר משמעותי, ליותר עיקר ופחות תפל. כמה טוב שיש לנו פעמיים בשנה שנה חדשה ולכן אפשר לברך ולהתברך פעמיים בתקוות לעתיד!
"שבוע טוב!"
שבועטוב 