לגלי ביום הולדתו החמישי: חמוד ! היה חזק כארי, מהיר וזריז כצ'יטה, חכם כינשוף – שלוש תכונות הכרחיות לשחקן כדורגל! חמוד כגור אוגרים, מתוק כגור פנדה ושמח כגור קופים! שלוש תכונות ההופכות שחקן לכוכב אהוב בקבוצתו. אבל מעל הכל… תקשיב תמיד לאבא ואימא וגם לעצמך ולחבריך. אין איחולים יפים מאלה.
מוצ"ש, כולכם הלכתם לביתכם ואנחנו סיימנו לסדר את הבית, והתיישבנו מול הטלביזיה, ואז… לפתע אני נעמד (באצטדיון נסיונל) ושר בקולי קולות את ההמנון הצ'ילני :
Puro chile es tu cielo azulado, puras brisas te Cruzan tambien…" "
בעברית: "טהורים, צ'ילה, הם השמים הכחולים שלך / משבים טהורים נושבים בך גם / והשדה של הפרחים הרקומים / הוא העתק שמח של גן עדן", שר עם שחקני נבחרת צ'ילה. ואז… החל משחק הגמר של "קופה דה אמריקה" ולאחריה שמחת המנצחים וכל היתר היסטוריה אחרי ש"זכינו" בגביע!
פרשת השבוע האחרונה הייתה פרשת בלק ואחזור עליה בקצרה. בלק מלך מואב נלחץ בגלל הישגי עם ישראל וביקש מבלעם (בלי עם) שנחשב לנביא בימי יציאת מצריים, גוי שזכה לנבואה וכבר סייע, באמצעות קללותיו לבלק, לקלל את עם ישראל. בלעם לא מצליח לקלל, מפיו נשמעות רק ברכות כמו: "מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל" או "עם כלביא יקום" ועוד. מה ההסבר לכך שבלעם, מבחוץ, מרעיף שבחים ואילו מנהיגי ישראל ונביאיו, שבאים מתוך העם, מבקרים ונוזפים בו כל הזמן? ומה ההסבר שגם היום אלה הבאים מבחוץ לראותנו מרבים להחמיא לנו. ואנו, מלאי דברי ביקורת על עצמנו. ההסבר לכך מונח במילה חינוך! כי אנחנו, בהתייסרותנו ובביקורתנו רוצים ליצור מצב טוב יותר, שיושג רק באמצעות החינוך, וגם אנו יודעים שלחלק מחמאות ולשמוע מחמאות משרה הרגשה טובה הרבה יותר מאשר לשמוע דברי תוכחה. מכל הפרשות היחידה שנושאת את שמו של שונא ישראל, היא פרשת בלק! שבעצם הייתה צריכה להיקרא פרשת "בלעם" כי הוא הגיבור האמיתי שלה. אך מאחר ובלק נשא באחריות לשילוח ולתוצאותיו – הברכות הנפלאות ביותר שהורעפו בתנ"ך על עם ישראל, יש אומרים, שמגיע לו אפילו התואר 'חסיד אומות עולם' ולכן נקראת הפרשה "פרשת בלק".
כבר מזמן שאיננו נוהגים להקשיב לתיבת הזיכרון של הטלפון הקווי. השבוע רעיה מצאה שם הודעה מלפני חודש ובה מדברת תמר לין המבקשת שאחזור אליה. חזרתי אליה והיא מספרת שקראה בבלוג שלי מה- 12.2.15 ובו כתבתי על תמה וההדחה הגדולה שביצע אוריאל (בעלה) והיא רוצה להציג את עמדתו שאינה מופיעה בבלוג ולספר מה באמת קרה בתמה. היא הייתה מאוד נרגשת בדברה עליו, על חייו בקיבוץ ואח"כ בכפר ביל"ו. סיפרה לי למה הם עזבו (ואני זוכר את השיחה בחדרם כי הייתי ב- 1968, מזכיר) לאחר שהשיחה התארכה, ביקשתי ממנה שתנסה לכתוב את כל מה שסיפרה ושתשלח אלי ואני, אפרסם כאן, בבלוג שלי, קטעים נבחרים כדי לתקן את התמונה שלדעתה אינה שלמה.
וזו הזדמנות לתיקון ! "שבוע טוב"!