7.11.15 כ"ה חשון תשע"ו
בשיעור עסקנו בפרשת השבוע "לך לך" בסוף הצגת הנושא המרצה (שבדרך אגב הזכיר לי שלשיעור צריך לבוא בכיסוי ראש – כיפה – ), ביקש מהמשתתפים לחשוב על דוגמאות נוספות שהם מכירים לתופעה שבן אדם עוזב הכל והולך לקראת הבלתי נודע. ואני, שבדרך כלל לא משתתף פעיל בשיעור, אמרתי שדור מייסדי הקיבוצים החילוניים בראשית המאה הקודמת היו כמו אברהם. אמיצים ומתווי דרך, רק שאברהם שהגיע לארץ בצו אלוהים ומצא בה רעב לכן ירד מצריימה גם המייסדים כשהגיעו לארץ, על אף שמצאו בה רעב, רובם נשארו בה. לאחר דברי נשתררה דממה והמרצה נראה לי קצת נבוך ואמר: "מעניין". ואלו הדברים בצורה ספרותית – דרמטית, אפילו קצת פתטית:
לך לך לארצך! ציווה אלוהים לאברם והוא ציית. לקח עמו את שרי אשתו ולוט אחיינו. עם כל רכושם יצאו מאור כשדים בדרכם מערבה לארץ לא נודעת.
לחיים חדשים.
לך לך לארצך! אמרו אבי וחבריו לעצמם וכמעט ללא רכוש יצאו מורשה אשר בפולין בדרכם מזרחה לארץ המיועדת. לחיים חדשים.
בן חמש ושבעים שנה היה אברם בצאתו לדרך.
בני עשרים היו אבי וחבריו בצאתם לדרך.
גם הוא וגם הם היו מגזע הראשונים.
גם בידיו וגם בידיהם הייתה – הבחירה בדרך.
גם הוא וגם הם פירשו את ה"לך- לך" קודם כל בראייה פנימה לתוך-תוכם, לתוך נפשם. להתלבטות קשה בינם לבין עצמם בינם לבין משפחותיהם.
גם הוא וגם הם זנחו חיים נוחים ללא מחסור כדי לבנות לעצמם חיים חדשים.
גם הוא וגם הם היו מודעים למה שהם משאירים מאחריהם: משפחה גדולה, עסקים פורחים, חיים שקטים הממתינים להם ויצאו אל הלא נודע.
גם הוא וגם הם יצאו בעקבות חזון גדול ובתקווה, הוא בטח באלוהים, הם בטחו באמיתות דרכם, גם אברהם וגם הם, על מנת להשיגו היו מוכנים להקריב את כל הנדרש.
גם הוא וגם הם באו מארץ שאינה ארצם שיושבים בה עמים אחרים באמונה שזו היא ארצם.
גם הוא וגם הם בחרו בחיים חדשים.
אברם נקרא: אברהם אבינו.
אבי וחבריו נקראו: חלוצים.
שלושת אלפים שנה מפרידות ביניהם.
על כך אשוחח יום אחד, עם סבי, של"ג, מפרש התנ"ך, ועם אבי מורי ורבי.
ומכאן במעבר חד, כמו שאומרים, לילדי. אני מצרף שתי תמונות של לירן והדר ניצבים על הדוכן ומקבלים מדליות על הצלחה. לירן בטריאטלון אשדוד! והדר ב"סובב עמק". וידוי אישי: אומרים שאין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו. אבל אני מקנא בהם ביכולתם ובהישגיהם, להתאמץ, להתאמן ו"להוציא" תוצאה שמעלה אותם על דוכן הזוכים. כי אני לאחר מירוץ התבור הראשון החלטתי להפסיק לענות את עצמי. רק ברכות –עידוד ולהתראות במרתון הבא.
ואחרונה חביבה מיה. שפע ברכות חמות ליום הולדתך! הרבה נחת, אושר, שמחה ואהבה! "שבוע טוב"!
שבועטוב 