14.11.15 ב' כסלו תשע"ו
חודש נובמבר גדוש באירועים הקשורים גם בנו. על ה – 7 בנובמבר הכנתי כתבה ששודרה בשבוע שעבר. ראיתם? הגבתם? ואף אחד גם לא שאל איך דילגתי על ב' בנובמבר יום "הצהרת בלפור" שהוצהרה 5 ימים לפני פרוץ המהפכה ברוסיה, גם היא לפני 98 שנים. בכמה מילים: הצהרת בלפור היא הצהרת התחייבות (האימפריה הבריטית) להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מספרים שלורד בלפור שאל את וייצמן (הנשיא הראשון של ישראל) "מדוע אתה מתעקש דווקא על ארץ ישראל ולא ארץ באפריקה"? ויצמן השיבו: "האם היית רוצה את פאריס במקום לונדון"? שר החוץ הבריטי הגיב מיד: "אבל לונדון שלנו", וויצמן השיבו: "ירושלים הייתה של היהודים כשלונדון הייתה עדיין אדמות ביצה"!. ויש להניח שברגע זה לחצו ידיים וחייכו. אגב, חבר הלאומים (שהוקם אחרי מלחמת העולם הראשונה -האו"ם של היום) אישר ב- 1922 את ההצהרה ובכך, בהסכמת העולם כולו להצהרה, הנקראת על שמו של בלפור.
אירוע נוסף שאי אפשר לדלג מעליו הוא "ליל הבדולח" הכינוי הגרמני ללילה שבין ה9-10 לנובמבר 1938, מה קרה שם? באוקטובר גירשו הנאצים עשרות אלפי יהודים לפולין לאחר שקצב ההגירה מרצון היה קטן מהמצופה על ידם. צעיר יהודי, הרשל גרינשפן, ששהה בפריז, שמע על מצוקת משפחתו שהייתה בין המגורשים, נכנס לבנין השגרירות הגרמנית בפריז וירה במזכיר הכללי, שמת כעבור יומיים ב- 9.11.1938. כאן ניתן האות מטעם היידריך ראש שירותי הבטחון וגבלס שר התעמולה, לפרוע ולפגוע ביהודים, שהמבצעים העיקריים היו קבוצות s.s וחבורות רחוב. עוד באותו לילה, נערך בכל רחבי הרייך השלישי פוגרום ביהודים. האירוע כונה "ליל הבדולח" בשל ניפוץ הזגוגיות של בתי המגורים, מוסדות ציבור ובתי עסק של יהודי גרמניה.
עדיין לא סיפרתי לכם שהחלטתי לנסות לכתוב את המשכו של הספר "60 שנות חיינו" שכתב מאיר צור, המהווה מעין יומן אירועים של חיי הקיבוץ מראשיתו ועד 1982 שנת השישים להיווסדו. מכיוון שאף אחד לא הכין כרטסת יומית/שבועית/חדשית של האירועים אני דולה אותם מה"דף לחבר" ומ"ידיעות משמר העמק" ומעלה מתוכם את מה שנראה לי כראוי להיות מונצח. למדתי את הלקח מספרו של מאיר וצרפתי אלי מערכת קטנה שתעבוד לצדי (כדי למנוע טענות על משוא פנים) אני מקווה שבכתיבה זו אני עוד תורם/אתרום משהו לקיבוץ ושתי דוגמאות מדיוני המזכירות מ-1984:
1. 3.7.84 ישיבת מזכירות: א'. דיון על הצריכה הציבורית והצריכה הפרטית – בהשתתפות לוי רון ומודי ארזי שפנו להחזיר לחלוקה חופשית מצרכים שהיו בעבר בחלוקה חופשית והועברו למצרכים בקנייה. סוכם: המזכירות מעבירה את הנושא לו. צריכה לשקול מחדש את הפניה. ב'. אישור לפניית תמי ואביב לדחות שובם מחו"ל בחצי שנה. ג'. (דיון) בעקבות תאונה בקיבוץ בין רכב וילדים רוכבי אופניים. בהשתתפות עירית ברק. ההצעות הועברו לו. מוניציפאלית.
2. 21.7.84 ישיבת מזכירות: א'. יודקה חזן פונה לצאת לשנת חופש. המזכירות לא מאשרת. הנושא יועבר לשיחת הקיבוץ. ב'. הסדרי חיים. עם עדה בארי וצפי (בעלה) בהשתתפות רעיה גורדון (ו. בנים). ג'. גרי וג'ניפר התקשרו מאוסטרליה ופנו לחזור לקיבוץ. פנייתם נדחתה.
עוד מוקדם להסיק ש"אין חדש תחת השמש".
קיבלתי ליום הולדתי במתנה שני ספרים נפלאים. מרעיתי, את הספר "למה היהודים אומרים" וממש' שטרן, את הספר "פעם בשבוע" – תובנות מ'פרשת השבוע'. אני מבטיחכם שמדי פעם אשתמש בהם בכתיבתי. הפעם, אצטט הסבר למונח השגור בפינו "שבת שלום"! למה מתכוונים כשאומרים "שבת שלום ומבורך"? הרי שבת זה בלשון נקבה: 'השבת נכנסת' או 'שבת מלכה' מכאן ש'המבורך' הוא השלום!, השבת היא האכסניה.
ואי אפשר לסיים ללא אזכור להופעתה הכובשת של שהם שלנו בפרסומת…
"שבת שלום ו"שבוע טוב"!
שבועטוב 