"שבוע טוב" (202)

12.12.15  ל' כסלו תשע"ו

לחג החנוכה, קבלו את תמצות החג:
מצוות: קריאת הלל, הדלקת נרות, תפילת על הניסים.
מסורת וסמלים: חנוכיה, מעוז צור, הנרות הללו, שמן זית, אור, לביבה, סופגניה, סביבון, דמי חנוכה וניצחון המעטים על הרבים.
היסטוריה של חנוכהמקורות: ספר המקבים א', ספר המקבים ב', מגילת אנטיוכוס, גזרות אנטיוכוס, מרד החשמונאים, נס פך השמן, מתיתיהו הכהן וחמשת בניו,יהודה, יוחנן, אלעזר, שמעון ויונתן. אלעזר הזקן וחנה ושבעת בניה.
סיפור חנה ושבעת בניה הוא הסיפור הכי אכזרי ששמעתי וקראתי מעודי למרות שהיה לסמל עליון לקידוש השם בייחוד נגע ללבי סיפורו של הבן השביעי – צעיר הבנים,ומילותיה האחרונות אליו: "בני, לך אצל אברהם אבינו ואמור לו: "כך אמרה אמי, אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות, אתה נסיון, ואני מעשה".
קרין העבירה לנו קטע שקיבלה מחברה לחג החנוכה. מתוכו קטעים:  "אנו מציינים את חג החנוכה בהדלקת נרות החנוכייה, ששלהבותיהם הולכות ועולות מעלה מעלה…  לפרסם את הניסים. גם הגויים מדליקים נרות ואת שיא החגיגה הם מציינים בהחשכת החדר (למשל בשעת המעבר משנה לשנה – שאנו מכנים סילבסטר) החושך משמש להם כסות ומחסה לסיפוק התאוות והיצרים הגשמיים. אצלנו המגמה הפוכה – להעלות אור! גם כשהמציאות מושכת למטה ואפילו אם הדברים נראים חסרי היגיון, אנו מתאמצים להתגבר ולהפעיל את כוחות האור והחיוב! (אתם מבינים כבר שהיא דתייה) כמו בזמן ההוא שהמכבים נלחמו ביוונים, זה היה חוסר היגיון צבאי, שקומץ אנשים שאינם למודי מלחמה, החליטו למרוד ביוון – האימפריה של אז. לכאורה, מעשה חסר סיכויים, אולם אש האמת והאמונה פיעמה בהם בעוצמה כל כך גדולה, שהם התגברו על מחסומי ההיגיון, העזו והצליחו, העזו וניצחו".סוף ציטוט.

ולפרשת השבוע. כל ילד מכתה ג' – ד' ' יודע שיעקב אבינו אהב את יוסף יותר מכל בניו, ולכן הם שנאוהו. כל בחור צעיר מתמצא, יודע שבעוד שכל בני יעקב קבלו בגדי עבודהמ'שוק הפשפשים'.ליוסף קנה אביו טי שרט תוצרת 'גוצ'י' שכונתה "כותונת פסים". כותונת הפסים זו, הפכה לסמללאורכה של ההיסטוריה שלנו בהתאם לכל תקופה ותקופה,שבאה גם לביטוי בשירת המשוררים: אבן עזרא (1055 – 1138) כתב: "כתנות פסים לבש הגן,/ כסות רקמה מדי דשאו…" ביאליק כתב: "מנהג חדש בא למדינה / שמלת שש וכתונת פסים." יצחק למדן בפואמה "מסדה" על מרד מצדה כתב: "הנה הטלית האדומה / הנה כתונת הפסים החדשה / תתחדש, תתחדש העולם." ושלונסקי בכתבו על החלוצים כתב: "הלבישיני, אמא כשרה כתונת פסים לתפארת." בהתכוונו לבגדי העבודה. ומשה שלגי (מעין חרוד) כתב בהתייחסו לשואה: "הכר-נא הכותונת בנך היא, אם לא כתונת הדם? הן טורף, הה, / אחינו ותהי בו חיה / חית האדם." ואבנר טריינין על מחנות הריכוז בשירו "כתונת איש המחנות": "ולא קנאו בו האחים / על כתונת הפסים / שבה הלבישו גם אותם כשהורדו מהפסים." ואלי נצר כתב אחרי מלחמת יום כיפור: "ראה את ילדינו / שהלבשנום כותונת פסים / ראה אותם בשיירות לעבר ארץ מצריים." נתן זך בשירו "כתונת פסים": "עולמך הצלול ישבר לרסיסים / עת יגע בליבו של עולם מאובן / כי אביך הלבישך בכתונת פסים / יקריבוך אחיך קרבן." ואלה רק כמה דוגמאות איך כתונת הפסים מלווה את ההיסטוריה שלנו. בשמחה אתן לכם לקרוא שירים אלה ואחרים.

"שבוע טוב"!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.