5.3.16 כ"ה אדר א' תשע"ו
ביקרנו יחד בשייטת, וחשנו קצת את המקום בו שי שרת לפני 40 שנה. הזמן חולף ואיתו חלפו 40 שנה. 40 שנים זה המון זמן לכאוב, המון זמן להתגעגע. למבט עיניו וחיוכו בתמונות שנותרו, אנו מחזירים מבט וחיוך וממשיכים לזכור אותו באהבה גדולה.
פרשת "תצווה " עוסקת בעבודה במשכן ובמעמד הכוהנים. אני רוצה להתייחס למשפט "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת". בין כבוד לתפארת רב המרחב והם רחוקים זה מזה. הכבוד קשור לאדם עצמו לגופו ולרוחו ואילו התפארת מתייחסת למעשה ללבושו, לביתו ולאדם העכשווי גם למכוניתו ולמכשיר הסלולרי אשר לו. אבל הפרשה הזו עוסקת ב"תפארת" וה"כבוד" הוא לה בלבד. היא מיועדת להמונים הנוהגים לחלוק כבוד למי שמוקף תפארת והדר. ה'תפארת' היא מיסוד הפאר, ההתפארות וגם התפאורה. לכל אלה, משום מה, חולק העם כבוד, וכך מערב מין בשאינו מינו. ונחזור למשה רבנו שהתפארת ההתפארות והתפאורה היו זרות לו. חכמים אומרים שמשום כך שמו אינו מוזכר בפרשה. וזיכרון אישי קצר וסותר שאני זוכר, בילדותי, הכבוד היה הרבה יותר חשוב מהתפארת וזה בא לביטוי בחריזת רפתנים:
"מי שנכנס לחדר האוכל במגפיים עם זבל ישר מהרפת, / מקבל מהמגישה ביצה נוספת."
והיינו שרים: "חולצה כחולה והיא עולה על כל העדיים" והיינו אומרים: "בשביל לעשות רושם (התפארת) מספיק ללבוש בגדים יפים, ובשביל כבוד צריך לעבוד!" אבל אף פעם לא חשבנו על משה רבנו.
במסגרת 'מורשת אבות' יש מקום לומר מילים לטובת טרומפלדור, יוסף הגלילי, שעל פי התאריך הלועזי ב- 1.3. חל יום השנה ה- 96 למותו. מדי שנה היינו מציינים את יום מותו בי"א באדר. י"א באדר היה תאריך חשוב כי היה יום מיוחד לציון גבורה עילאית בתולדות היישוב בארץ. המשוררים שוררו עליו ואנחנו נשאנו את עינינו לפסל הארי השואג, שהפך למקום לעצרות עם ולהתכנסויות של בני נוער ומבוגרים. טרומפלדור נולד ב- 1980 לחם בשורות הצבא הרוסי במלחמת רוסיה- יפן שם איבד את ידו השמאלית ולכשהחלים שכנע את הרשויות שהוא יכול להילחם בידו האחת בחרב ובאקדח, הוא נפל בשבי היפנים ומתוך 70000 השבויים היו כ- 1700 שבויים יהודים שהוא ארגן אותם בנפרד. לכשהשתחרר קיבל אישית מהצארינה מדלית גבורה בקרב. הוא החליט לשנות כיוון ולעלות לא"י. בהתחלה התיישב בדגניה א', אחר כך עסק בענייני ביטחון ארציים, הקים את 'גדוד נהגי הפרדות' בשורות הצבא הבריטי וכשזה התפרק, יחד עם ז'בוטינסקי הקים את 'הגדוד העברי' (שם שרתו גם בן גוריון ובן צבי) טרומפלדור חזר משם לרוסיה כדי לארגן עלייה יהודית ונקלע למהפכה הבולשביקית וכשחזר לא"י, כששמע על התקפות הערבים בגליל העליון, בא לסייע לתל חי מול הפורעים ושם נפל כשהוא כבר נחשב מנהיג בטחוני- חברתי. לא משנה אם אמר: "טוב למות בעד ארצנו" או הפטיר קללה עסיסית ברוסית ברגעי גסיסתו, התוצאה הייתה שחייו ומותו הפכו לסמל, לערך, להזדהות עילאית עם המולדת החדשה-ישנה. לראיה, גם ז'בוטינסקי וגם ברל כצנלסון הספידו אותו. תנועת בית"ר נקראה על שמו רק ב"תיו" ולא ב"טית". חבל שבימינו כמעט כבר לא מציינים את י"א באדר כנכס לאומי, ורק מיעוט קטן מאוהדי קבוצות הכדורגל של בית"ר יודעים בכלל על שם מי נקראת קבוצתם.
אלה היו 60 שניות על טרומפלדור ביום השנה ה- 96 למותו.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 