26.3.16 ט"ז אדר ב' תשע"ו
ללי ליום הולדתו: כל השנה אתה מלך ביום הולדתך, מלך המלכים! פילוסוף חכם שלנו. כל רגע אתך, חוויה , אוהבים אותך ומאחלים לנו הרבה רגעים אתך ולך… המון עניין, שמחה, ואושר! ושתזכור שיש לך כאן סבים שמצפים לך!
שבע נביאות נתנבאו להן לישראל וארבעים ושמונה נביאים בישראל כתוב ב"תלמוד בבלי" (מגילה, י"ד) ומיהן? שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה ואסתר. כיון שאנו עומדים בעיצומן של חגיגות פורים נקדיש כמה מילים לאסתר.
מגילת אסתר היא המגילה היחידה בה המילה אלוהים לא מוזכרת, אין בה תפילה, ואין בה לימוד תורה. זו מגילה בעייתית, הכי "גויית" שאפשר לתאר: יש בה משתאות, צהלה ושמחה, הרבה יין, (קאזינו) תחרות "מלכת יופי" אפילו, זו שזיכתה את ושתי בכינוי "הפמיניסטית הראשונה" (יש פרשנים האומרים שהיא מאוד רצתה להופיע בעירומה לפני אחשוורוש ופמלייתו אבל לכששמעה שגם אסתר תופיע בחגיגה, נהגה כפי שנהגה). שמה המקורי של אסתר היה הדסה. האסתר בא משם האלה עשתורת, איסתהר, אסתר, ואחר כך ונוס (ביוון) ואפרודיטי (רומא) כולם באים מאותו מקור. כמו שהדסה הייתה לאסתר, דבורה הייתה לדיבורתא וחולדה לכרכושתא. ואיך מייהדים את המגילה? ואיך נכנסה לתנ"ך? רבנים אמרו שכל פעם שכתובה במגילה המילה "מלך" מבלי לציין את השם המפורש אחשוורוש, הכוונה היא לאלוהים ומשום כך יש לה מקום בתנ"ך.
תנו רבנן (כפי שאומרים) שארבע נשים יפהפיות היו בעולם: שרה, רחב, אביגיל ואסתר אך היו שאמרו שאסתר-הדסה הייתה ירקרקת כשיח ההדס והכוונה הייתה בעצם ליפהפיה אחרת – לוושתי. פרשת השבוע שלפני פורים היא פרשת "זכור" (זכור את אשר עשה לך עמלק בצאתך ממצריים) והיא מתייחסת לשניים: לזכור ולהשמיד! היא עוסקת במיגור הרוע, במלחמה ברוע אבל כיון שאנו בדמויות של פורים, אזכיר לכם שהמן הצורר היה מצאצאי אגג מלך עמלק שנלחם בשאול המלך. שאול לא הרגו אלא כלא אותו. (שמואל הנביא הרגו למחרת) וטוענים חכמים, שבאותו לילה בא אגג על שפחה וממנה יצא המן!.
כיון שבפורים אנו עוסקים, אשתטה ואעסוק בנושא שאין עוסקים בו בציבור וכותרתו: "פניו לדרום ואחוריו לצפון" והן הלכות לעשיית צרכים ב'שולחן ערוך'. שו"ע נכתב ע"י ר' יוסף קארו ב- 1563 בצפת. מקורה של הלכה זו הוא בגמרא במסכת ברכות שם מסופר שר' עקיבא הגדול מכולם, נכנס לבית הכיסא כדי לראות את מורו ר' יהושע, כיצד נוהג בעשיית צרכיו. האם פניו לצפון-דרום או שמא מזרח מערב? וכשתלמידו בן עזאי העיר לו שזו חדירה לרשות הפרט והטיח בו : "העזת פנים" השיב לו ר' עקיבא: "תורה היא וללמוד אני צריך". ומהיכן באה הוראה זו? בזמן שבית המקדש היה קיים, המרחב הגיאוגרפי כולו היה מאורגן סביבו והמתפלל בכל מקום צריך להחזיר פניו כנגד המקדש וכך גם בעשיית הצרכים. בפעולה זו צריך להימנע מלעמוד בקו ישר עם בית המקדש ולכן הכיוון הוא צפון דרום ולא מזרח מערב. לא נרחיב בסוגיה זו בפרטים רק נאמר שכשחרב בית המקדש, ר' יוסי ביטל את ההלכה הזו בנימוק: "משחרב המקדש חדל המרחב להתקיים וכל אדם יכול לפנות כרצונו". ביטול הלכה זו היא אחת התוצאות הקשות של חורבן הבית. הוויכוח על איך להימנע מלעמוד בקו ישר עם בית המקדש בעשיית הצרכים נמשך עוד לאורך 400 שנה ורק יוסף קארו בשו"ע פסק שיש לנתק את ההיסטוריה מהגיאוגרפיה. למרות שטען, שר' עקיבא צודק בגרסתו, שיש להיפנות בין צפון לדרום בהסתייגויות.
שתשמחו הרבה ותשתו במידה, חג פורים שמח!
"שבוע טוב"!
שבועטוב 