18.6.16 י"ב סיון תשע"ו
מה עושים עם הילדים בחופש הגדול? זה נושא המעסיק הרבה משפחות. וכך שח לי שכני לספסל הלימודים: "כמה מוזר, (הוא בן גילי בערך) כשמלאו לנו 11 – 12שנים עבדנו בחופש הגדול בעבודות שונות כדי לעזור להורים. והנה, התבקשתי על ידי בני שאני אעזור לו במימון הקייטנות לילדיו כי הם לא יכולים לעמוד בהוצאות גבוהות (2750 ₪) כל כך, לפרק זמן קצר של שבועיים. והם מבקשים עבור כל ילד שתי קייטנות. והוסיף, שאצלם בראשון לציון "הנוער העובד והלומד" או הצופים (לא זוכר בדיוק) מקיים קייטנה למשך 6 שבועות תמורת 600 ₪ בלבד, מעין מחנה יומי, אך נכדיו לא רוצים ללכת לשם בנימוק שאין שם די אטרקציות. ששאלתי אותו ומה עושים אתם מאמצע אוגוסט השיב: נוסעים לחו"ל! הסכמתי לשלם את הקייטנות בתנאי… ש"הילדים לא ייקחו איתם את הסלולרי שלהם וכדי לפתח קשרים וכישורים חברתיים, יאלצו לחפש חברים! על מילוי התנאי הזה, עוד לא קיבלתי תשובה" אמר.
בשביל הציבור הדתי חג השבועות הוא בעיקרו חג מתן תורה, בשביל הציבור החילוני הוא חג מוצרי החלב, חג עוגות הגבינה וביקור בקיבוצים ובמושבים. אבל לא כך נחגג החג בעבר. בימי קדם האנשים השתייכו לחברה אחרת מזו שאנו חיים בה, גם הדת היהודית הייתה שונה מזו שאנו מכירים. בתקופת בית המקדש הראשון כמעט כולם היו עובדי אדמה וחייהם היו תלויים בעונות השנה ובפרי האדמה, את ה'לא ידוע מראש' זיהו ככוח עליון– אלוהות! – ומכאן ריצוי האל במנהגי "מנחה" וכך העבירו חלק מהתנובה לנציגיו עלי אדמות, הם הכוהנים. כאילו האל דורש את הבאת המנחה אחר הקציר והבציר, עם המלטת הבכור ואת הבן הבכור (עד שהומרה הקרבת הילדים בתשלום המכונה "פדיון הבן"). הבאת הביכורים הייתה אירוע מקומי, במקדשים ובמקומות פולחן אחרים. הטקסים נמשכו בין שבועות לסוכות על פי זמן הבשלת הגידולים השונים. (לכל גידול חקלאי יש את מועד ההבשלה שלו). אין תשובה לשאלה מה גרם למנהג לערוך את חגיגת הביכורים במועד אחד! בתחילת הקיץ, חג שבועות לא מוזכר במקרא כמו פסח וסוכות. היום סבורים שחג שבועות/ביכורים ראשיתו בכלל בגלות בבל ששם המשיכו הגולים לעסוק בגידולי שדה (לא תאנים, רימונים, זיתים וגפנים) והפרישו חלק לכוהנים. וכשחזרו לארץ עם שיבת ציון, מצאו שהמועד שהונהג בבבל אינו מתאים לחקלאות בארץ. לכן גם לא מצוין תאריך מדויק לחוג את החג. הייתה מחלוקת בין הפרושים לצדוקים על כך. עם החלפת שושלת הכוהנים הגדולים מבית צדוק בכוהנים מבית חשמונאי, נקבע תאריך קבוע לחג והוא ו' בסיון. ואיך הגענו לטכס הביכורים המודרני? בכל זאת נסגור את המעגל. חג הביכורים המודרני החל עם חידוש ההתיישבות בתחילת המאה ה- 20 . חקלאי הארץ, בעיקר הקיבוצים, חידשו את מנהג הבאת ביכורים לציון ההישגים החקלאיים של הישובים בתהלוכות וטקס מקומי. כך החג שב לקבל את אפיונו החקלאי מהימים ההם בגירסה חילונית.
ולחגיגה שלנו, שרתה בה אווירה חגיגית, שמחה, מזג אוויר נפלא, הפגנת כוח של הכלים החקלאיים החדישים ביותר, ריקודים ומשחקים הקרויים 'שטפטה', המון אדם שמח ושותף. תודה למארגנים ו"יישר כוח"!
"שבוע טוב"!
שבועטוב 