13.8.16 ט' באב תשע"ו
ארבעים ושתיים תחנות היו לעם ישראל במדבר, כך כתוב בפרשת "מסעי". אולי משה רבנו ביוזמתו ואולי צו אלוהי שהונחת עליו, גרמו לו לכתוב יומן מסע. היומן מציין כמו אצל מרבית התיירים והמטיילים, את שמות המקומות אותם הם עוברים בדרך המסע שלהם. לכן גם המילים החוזרות בפרשה הן: "וייסעו ויחנו" "וייסעו ויחנו", מרעמסס לסוכות מסוכות לאיתם וכך מיציאת מצריים ועד החנייה האחרונה בערבות מואב לפני הכניסה לארץ זבת החלב והדבש. למה נכתב יומן המסע הזה? יש הגורסים שסיפור המסע הוא ביטוי לחשיבות שנתן משה לתיעוד ההיסטורי, שיזכיר לעם לדורותיו כמה קשה הייתה הדרך בה הלכו אבותינו כדי להגיע אל הארץ. אחרים חושבים שמשה עמד כל הזמן בלחצים לשוב אל סיר הבשר והתיאור המפורט של ארבעים ושתיים התחנות כוונתו להרתיע ולהחליש את רוח המתלוננים על כך ומבהיר שהחזרה היא צעד בלתי הפיך. כדברי השיר: "אם זה טוב ואם זה רע – אין כבר דרך חזרה". ויש הטוענים, שיומן המסע הזה מסביר שהדרך – התהליך, חשוב מהתכלית – המטרה, ועובדה שמשה לא נכנס לארץ. על הנושא העתיק: האם המטרה מקדשת את האמצעים? התווכחנו עוד שהיינו חניכים במוסד- מדפוסי ההתנהגות במשחקים צופיים ועד לדיון בדרכי שלטון המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות (הרציחות, הגולאגים) ועד היום זה נושא לדיון בתחומים שונים ורבים. במשמעות התהליך' וחשיבותו אנו עוסקים יומיום, כמו בחינוך, למשל. אבל מה קורה שהמטרה כבר מושגת? למשל (וסליחה על "גובה" הדוגמה), התנועה הציונית שהוקמה בשלהי המאה ה- 19 הציבה לעצמה מטרה והיא הקמת מדינה והתהליך – "המדבר" שלה – היה חינוך לקראת… כיבוש השממה, הקמת ישובים ובניית מוסדות, כי רק רשת כזו, תאפשר להשיג את המטרה – הקמת מדינה. בהמשך המטרה הושגה והוקמה מדינה. למעשה התנועה הציונית סיימה את התהליך! את המסע! האם היא צריכה להתפרק? להמציא לעצמה מטרות חדשות? או, להבדיל, התנועה הקיבוצית מה בין "התהליך" – "האמצעים" -"המטרה" – ו"התוצאה"? כל אלו הן מחשבות הצצות בעקבות הפרשה ויש מה ללמוד ממנה.
לפני שבועיים, ביום ראשון בבוקר צלצל הטלפון: "בוקר טוב עמרם! מדבר פרשקו, זוכר?" "לא" אמרתי "תזכיר לי", "מהמילואים" אמר, "עכשיו אתה זוכר?" והמשיך "למה אני מצלצל אליך, כי היום 31.7. מה זה אומר לך? טוב, אזכיר לך, היינו בתרגיל אוגדה 36. הבסיס בו התמקמנו היה בימת החולה. ואתה, באחד הלילות בשמירה, סיפרת לי על הספר "הנסיך הקטן" של אקזיפרי, סיפרת לי שהוא היה טייס קרבי ואיך מצא את מותו. סיפרת לי שהספר נולד כתוצאה מהתרסקות מטוסו במדבר סהרה שנאלץ ללכת ברגל במשך 3 ימים עד שהגיע למקום כלשהו ובמהלך הצעידה הזו, הזה/הגה את הספר. דיברת עליו כל כך בהתלהבות כשהגעתי הביתה, קניתי את הספר וקראתי אותו כמה פעמים, מאוד אהבתי אותו ואחר כך, לכל ילד מילדי שהגיע למצוות, קניתי אותו. הספר, בזכותך, נעשה לספר שחובה לקרוא בו במשפחתי. נזכרתי בך היום, כי לפני 72 שנה בדיוק, ב- 31.7.1944 המריא אקזיפרי במטוסו כטייס במלחמת העולם ונעלם בים. רק כעבור כמה ימים נמצאו שברי מטוסו וגופתו. כשפתחתי הבוקר את העיתון וראיתי את התאריך נזכרתי בך ורציתי להודות לך. עכשיו אתה כבר נזכר מי אני?" החלפנו עוד כמה דיבורים על הימים ההם על רמי, אוחיון וחברים אחרים אבל לא הצלחתי להיזכר בו. חבל, כי זה כבוד גדול עבורי שמישו זוכר לי טובה עבור ספר.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 