2.10.16 ערב ראש השנה תשע"ז
ראשית החזרת חובות: ברכה לג'ני ליום הולדתה שאירע בספטמבר, מה נאמר לך אחרי כל מה שעברתם עם תומי, רק את הערכתנו העצומה, ונאחל לך קצת חופש, הרבה שמחה , נחת, אושר ואהבה. את יקרה לנו מאוד! שנית, 'ברכת הדרך' לליאן בצאתה לפרק נוסף מרתק במסע חייה – צה"ל. שיהיה מאתגר, מעניין, ומהנה. ואחרון אחרון לתומי לשחרורו מהגבס הצהוב ושובו לילדות רגילה של ריצה, קפיצה ושמחה לו ולכל המשפחה.
חזרנו מהטיול ברומניה בחברת חברים מקיבוצי הגליל העליון. אתייחס רק לאירוע אחד, מיוחד וייחודי. בעיר סיגט שבצפון רומניה (בבוקר 3-4 מעלות חום). נכנסנו לאווירה יהודית, אחרי ביקורינו במוזיאון ע"ש אלי וויזל שנולד בעיר זו. המשכנו בדרכנו דרך כפרים ועיירות. באחד הכפרים ירדנו לטיול קצר בכפר. בעודנו מטיילים ב"הקפי" שלו, פגשנו באיכר רומני חורש את שדותיו (עם סוס כמובן) ומדריכנו שאל אותו על הדרך לכביש הראשי והוא שאל מאיפה באנו? מישראל! הוא הוסיף ואמר שיש כאן לא רחוק בית קברות יהודי מלפני שנים רבות. תלכו עד לכנסיה ומשם ימינה , שמאלה, כמה עשרות מטרים. הלכנו עד לכנסיה לא מצאנו… שם שאלנו שוב ואמרו לנו שעל הגבעה הרחוקה ממול יש בית קברות. תראו חלקה מגודרת זה שם! כל אחד ששאלנו, שלח אותנו למקום קצת אחר. רחוק יותר. אישה אחת שיצאה מביתה אמרה לרעיה בדיוק איך להגיע אל בית הקברות. אתם מבינים שהאיכרים האלה, שלא היו מבוגרים במיוחד, ידעו על קיומו של בית הקברות ועל חייהם של יהודים בכפר. מאחד הבתים צץ רומני אחד ואמר שהוא יראה לנו את הדרך והוא יודע אצל מי נמצא המפתח של שער בית הקברות והוא ישלח אותו לשם. הלכנו בדרך ארוכה ותלולה ובאמת, בשולי בית הקברות הנוצרי ראינו שטח מגודר. הצצנו דרך השער ומול עינינו נצבה מצבה עליה אפשר היה לקרוא בבירור את השם "אסתר". חיכינו לבעל המפתח וכעבור זמן מה הופיע אחד רזה מאוד, חייכני ושמח, בחיוכו הרחב מתגלות רק שתי שיניים, אחת מימין ושניה משמאל, הוציא צרור מפתחות קשורים בחבל, חשף את המנעול העטוף ביריעת פלסטיק ש"לא יחליד" ותוך כדי כך סיפר שכבר 14 שנה אף אחד לא בא לכאן והוא כל כך נרגש שמישהו סו"ס מגיע לביקור. לכשנפתח השער, נכנסנו וראינו כ- 30 מצבות. חלקן הרוס, חלקן שקוע, חלקן הפוך. על רבות מהן אי אפשר כבר לקרוא מה כתוב עליהן ובחלקן הצלחנו בקושי לפענח את הכתוב. ממה שהצלחנו לקרוא, המצבות היו מתרס"ג (1903) ועד תרצ"ח (1938) נוצרה אווירה מאוד מיוחדת, מאוד מרגשת, מאוד עוצמתית, אולי בשל הגילוי המפתיע והיותה כל כך בלתי צפויה. השתרר שקט במקום והורגש צורך לומר משהו למרות שכולנו חברי קיבוצים ולא דתיים, אחד מאתנו אמר "קדיש" וכולנו מלמלנו "אמן". מאוד הזדהינו עם התפילה במקום הזה. רגע מיוחד של המית לב עזבנו את המקום וחיכינו ש'החייכן' יסיים את נעילת השער יעטוף את המנעול ביריעת הפלסטיק, וכהבעת תודה, צ'יפרנו אותו בכמה ליים. ולקראת ראש השנה (אי אפשר בלתו) כמה מילות הסבר:
בגדול, ראש השנה הוא היום הראשון בלוח השנה היהודי ובו, עם ישראל מקבל על עצמו את מלכותו של אלוהים כמלך כל הארץ. החג מכונה 'ראש השנה' ולא 'תחילת השנה', ממש כפי שהראש מכיל בתוכו את חיי הגוף כולו, כך ראש השנה הוא היום בו בורא עולם מעניק פרנסה, בריאות וחיים לכל השנה הבאה עלינו.
מה קרה בראש השנה:
א. בתנ"ך כתוב שביום השישי ברא אלוהים את האדם. אנו מציינים את אירוע יצירת האדם בראש השנה, א' תשרי, בתקיעת שופר ואמירת פסוקים מן התנ"ך.
ב. החטא הראשון. לאחר שברא את האדם ראה אלוהים ש"לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו" וברא את חוה וציווה עליהם פרו ורבו! בנוסף, אסר עליהם לאכול מפרי עץ הדעת. אבל הנחש הערמומי פיתה את חוה שנתנה גם לאדם לאכול מפרי העץ. אלוהים גירש אותם מגן – עדן. חטא עץ הדעת הוא החטא הראשון בתולדות האנושות והתרחש… בא' תשרי – בראש השנה.
ג. ראש השנה הוא היום בו התנסה אברהם אבינו בניסיון הקשה להוכיח לאלוהים את נאמנותו וצייתנותו גם במחיר היקר של העלאת בנו יצחק לעולה, מה שנקרא 'עקדת יצחק' רק כשהניף את הסכין לשחוט את בנו אמר לו המלאך להחליפו באייל, והתנצל, שזה היה רק ניסיון, שבו עמד אברהם בהצלחה. בזכות צייתנותו, ברכו, שזרעו ירבה ככוכבי השמיים וכחול אשר לשפת הים. אפשר למצוא עוד אירועים שחלו בא' תשרי. עד סיפור הלילה הראשון של דוד המלך ובת שבע. אסתפק בכך לתזכורת אירועי א' תשרי הוא ראש השנה.
אנחנו מאחלים לכולנו, לנו, למשפחותינו לחברינו (כמובן שלקוראינו) שתבוא עלינו שנה טובה ומבורכת, שנה שתגשימו את מאווייכם האישיים והמשפחתיים, שתחוו חוויות חדשות מעשירות ומאושרות, בריאות טובה, שמחה רבה ורק אהבה!
שתהיה לכולנו שנה מאושרת!
שבת שלום!, שבוע טוב! ושנה טובה!!!
שבועטוב 