15.10.16 י"ג תשרי תשע"ז
מה אנחנו יודעים/זוכרים על יום הכיפורים מלבד על "המלחמה הגדולה" שנתנה ללוחמיה משמעות חזקה מאוד ליום הכיפורים. על אף התייחסותנו לדתיים וכפייתם על אורחות חיינו – כמה מילים על "כל נדרי" התפילה הפותחת את יום הכיפורים. זו תפילה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים, תפילה הכוללת הכרזה על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים והפכה לסמל של יום זה ובה נאמר: "על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העבריינים. כל נדרי, ואסרי, ושבועי, וחרמי, וקונומי, וקונוסי, וכינויי… מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים הזה הבא עלינו. אם נדר שנדרנו, אין כאן נדר ואם שבועה שנשבענו, אין כאן שבועה… יש כאן מחילה וסליחה וכפרה ככתוב בתורתך ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם.
להלן סיפורו של ש"י עגנון "דרכי חיים":
"כפרית אחת ענייה היו לה כמה ילדים. היו מבקשים אוכל ולא היה לה ליתן להם. פעם אחת מצאה ביצה. קראה לילדיה ואמרה ילדים ילדים שוב אין לנו לדאוג, ביצה מצאתי. ואני הרי בעלת תכלית אני, לא אוכל את הביצה אלא אבקש מהשכן שיניח לי ליתן אותה תחת תרנגולת רובצת על ביצים עד שתצא מן הביצה תרנגולת, הלא בעלת תכלית אני, ולא נאכל את התרנגולת אלא אושיב אותה על ביצים ויצאו מהביצים תרנגולות. והתרנגולות אף הן יטילו ביצים הרבה עד שיהיו תרנגולות הרבה וביצים הרבה. ואני בעלת תכלית אני, לא אוכל את התרנגולת ולא את הביצים, אלא אמכור אותן ואקנה לי עגלה. והעגלה לא אוכל אלא אגדל אותה עד שתיעשה פרה ואת הפרה לא אוכל עד שתלד ולדות, ואף אותם לא נאכל ויהיו לנו פרות ועגלים. הלא בעלת תכלית אני, ואמכור הפרות והעגלים ואקח שדה ויהיו לנו שדות ופרות ועגלים ולא יחסר לנו עוד מאומה. עד שאותה כפרית מדברת כך ומשתעשעת באותה ביצה נפלה הביצה מידיה ונשברה. כך אנחנו, כשבאים הימים הקדושים כל אדם מקבל עליו לעשות תשובה וחושב בלבו כך אעשה וכך אעשה. אבל הימים עוברים בהרהורי דברים בלבד ואין המחשבה מביאה לידי מעשה, ולא עוד אלא שבסוף הוא נופל למטה. לפיכך צריך אדם להשגיח על עצמו הרבה שלא יפול חלילה".
"שבוע טוב"!
ובשבוע הבא…נחוג את חג הסוכות, יום הולדת ה-40 של שיר, ונציין חמש שנים ל"שבוע טוב".