3.12.16 ג' כסלו תשע"ז7
אני לא יודע מתי בדיוק פורסם, שהצומת אלינו סגורה כשהשרפה פשטה בבית ראס, אבל מאותו רגע החלו להגיע אלי, שיחות טלפון בעל פה, באס-אמ-אסים ובמייל. בכל "אמצעי התקשורת" הללו שאלו: "האם אנחנו צריכים עזרה", אחר כך ב"נשמח לארח אתכם אצלנו", ובסוף: "מה באמת המצב אצלכם"? זו הייתה התייחסות מאוד מפתיעה. הדאגה הכנה (כי אחרת למה להתקשר?) מהחברים מתקופת הצבא (ובשנה הבאה ימלאו 30 שנה מאז שוחררתי ממילואים), מחברים בעבודתי בת"א וסתם מכרים מימים ימימה מהכפר ומהעיר. מסתבר שחברים זה לא רק ב'אגד'! ורגשי החברות מתעוררים בעת צרה. אני מודה שאיתותי החברות האלה ריגשו אותי, כי אני איני נמנה דווקא על שומרי קשר מובהקים. אהבתי את חיזוקי ה'רעות' הפתאומיים האלה, למרות שלא הרגשתי אף רגע שאנחנו נתונים בסכנה כלשהי. כמובן שהודיתי להם וקבענו שמתישהו ניפגש.
ודבר אחר. השנה יש לי שכן חדש לספסל הלימודים. אדם, החובש כיפה גדולה על קרחת גדולה ממנה, עירני מאוד בשיעור ודעתן. אבל אותי שואל ומתחקר ללא הרף על 'הקיבוץ'. אני מספר לו והוא שואל ואני מסביר את ה'בלתי ניתן להבנה' כלשונו, והוא חוזר ומקשה. נתתי לו לקרוא את ה'שבוע טוב' שלי העוסק ב'עקדת שרה' הוא קרא ופניו התעוותו. הוא פנה אלי בתקיפות: "מה אתה, פרשן תנ"ך? מי שמך לומר דברים כאלה? "איך אתה מעז להשוות בין עקדת יצחק שעמד למות לבין שרה, שבסך הכל נמסרה לארמון פרעה?" וכד'. הוא ממש כעס- על מה ובעיקר על האיך שכתבתי. ואז החל השיעור והשיחה נפסקה. בעקבות חילופי הדברים התעוררו בי מחשבות, למה יש כל כך הרבה פירושים ופרשנים. התשובה שנתתי לעצמי היא: שהפרשן הוא למעשה, המתווך בין עולם הספר, לעולמו שלו. הפרשן של התנ"ך, מנסה להסביר את עולם המקרא מזווית הראייה שלו עצמו. כך בא לביטוי עולם המושגים של פירוש חז"ל במאה השנייה לספירה, של הרמב"ם במאה ה- 12, או פירוש של"ג במאה ה- 20. משמע שהפרשן הוא המתווך, המנגיש, אפילו מגשר בין העולם העתיק (התנ"ך) לעולמו של המפרש. לכן כל אחד יכול לפרש את הסיפור בהתאם למציאות בה הוא חי כרצונו, דמיונו ומחשבותיו. אינני מתכוון לתת פירושים משלי לסיפורי המקרא, אבל בקריאת התנ"ך ובמהלך לימודי, עולות מחשבות, צצים הסברים ולפעמים סיפורים, שלעתים אני משתף אתכם. זה רחוק מלהיקרא פרשנות אף כי יש הקוראים להם כך. לא כתבתי מילה על כ"ט בנובמבר. בשנה הבאה 2017 נציין בנובמבר 100 שנים להצהרת בלפור, 100 שנים למהפכת אוקטובר, 70 שנים לכ"ט בנובמבר ולהבדיל, 60 שנים לנישואנו. רק שנזכה ונגיע.
"שבוע טוב"!