18.4.17 י"ט ניסן תשע"ז
"החודש הזה לכם ראש חודשים" כך אנו פותחים את הקריאה בהגדה של פסח. בלילה הזה כולנו מעלים על נס את יציאת מצריים, את היציאה מעבדות לחרות, היותנו לעם בן חורין, לאדם בן חורין. ההגדה הראשונה (חלקים) המצויה בידינו נתגלתה אצל הרב סעדיה גאון במאה העשירית. עם המצאת הדפוס יצאו לאור כ5500 הגדות שונות בצורתן אפילו בתוכנן אך בבסיסן עומדת אותה הגדה והאמירה. דור הורים מספר לדור בניו איך היינו לעם. דור מוסר ודור מקבל, כבר דורות רבים מאד. למטרה זו נועד "ליל הסדר" שכולו הגדה. החל מ- 4 קושיות, מ- 4 הבנים: החכם, הרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול, מ'ארמי עובד אבי' המגדיר את היותנו עם נוודים ואיך חיינו בין העמים, ועד "פסח, מצה, מרור" שהם דרשות קצרות על פסוקים מהתורה המתארים את יציאת מצריים. מאוחר יותר צורפו שירים ופזמונים ואפילו נוסחים היתוליים – אולי כדי לקרב את הילדים לסיפור ההגדה? אך במרכזה תמיד עומד המסר של יציאה מעבדות לחירות.בהכרזה "היום הייתם לעם" מסתיים הקטע הפותח את קריאת ההגדה.
ומהו סיפור הכוס של אליהו? מוזגים גביע יין על השולחן ולידו כסא פנוי ומשאירים את דלת הבית פתוחה כדי שאליהו יבוא (עם המשיח) ובינתיים קוראים תפילה לנקמה: "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך…" תפילה זו, שמקורה באירופה, הוכנסה להגדה בשל עלילות הדם בימי הביניים בימי הפסח, בהן הואשמו היהודים בשימוש בדם ילדים לצרכי אפיית המצות. ולמה דווקא אליהו? כי אליהו הנביא קשור בתנ"ך לגדול הנוקמים, כשהרג את 400 נביאי הבעל והוא, כך האמינו, זה שיגן על היהודים מפני בני המקום האנטישמים. האמת ההיסטורית היא, שהשאירו את דלת הבית פתוחה כדי לשמוע ולראות אם קבוצות של פורעים באות לתקוף את המסובים בליל הסדר.
אני מרגיש חובה להגיב על הערב שהוקדש למערכה על משמר העמק ב- 4.4.48. ולומר ש"הבושה כיסתה את פני" בלשון הגשש. תוכן הערב היה העלאת זיכרונות מהטראומה הקשה ביותר שעבר הקיבוץ מאז היווסדו אך איפה היו החברים הצעירים ועד גילאי ה- 50 -60 פרט לבודדים? ובמיוחד, היכן היו, למשל, 100 הנקלטים בחמש השנים האחרונות, שעליהם נכתב ב"דף לחבר" ונאמר בשיחת הקיבוץ שהם כל כך אוהבים את המקום ורואים בו את ביתם! הם, בני זוגם ומשפחותיהם. עד כדי כך עברו של הקיבוץ כבר לא "שייך"? לא נוגע? לא מעניין? צר לי לומר, גם בעקבות הערב הזה פעם "השיתופי" היה בעיקר בנכסי תרבות, חינוך ורוח הקיבוץ, היום "השיתופי" בא לביטוי במכוניות ובונוס. לא אמרתי מילה על כבוד המקום רק דיברתי על ההזדמנות שהוחמצה לרבים, לשמוע על חלק חשוב בתולדות הקיבוץ שלנו ותודה לאלה שיזמו וקיימו את הערב.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 