6.5.17 י' אייר תשע"ז
אומרים ש'אין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו'! ביום הזיכרון, על הר הגעש למדתי פן נוסף של המשפט, 'זכותו של אדם להיות גאה בבנו'. כך הרגשתי שם על הר הגעש כשהדר קרא את מילותיו המרגשות על שי והזכיר את דשה וגנייק. חשתי גאווה גדולה בך, הדר, על דבריך, על דרך ביטוי המחשבות שמאחורי המילים ומילוי בקשתה של אמא, שתשמרו את זכרו של שי עד דור אחרון.
על שום מה אנחנו אומרים "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל"? מקורו של הביטוי "מערכות ישראל", הוא בתיאור הקרב בין דוד וגולית על פי הכתוב בספר שמואל ואני מצטט: "ויצא איש הביניים ממחנות פלישתים גוליית שמו… ויעמוד ויקרא אל מערכות ישראל, ויאמר אליהם: ברו לכם איש וירד אלי אם יוכל להילחם איתי והיכני – היינו לכם לעבדים ואם אני אוכל לו והיכיתיו – הייתם לנו לעבדים. ההקבלה בין 'מערכות ישראל' ל'מחנות הפלישתים' מלמדת ש'מערכות ישראל' הם כוחות הצבא הישראלי הנערכים בקו החזית. ודוד הבוטח בעצמו אומר: "אתה בא אלי בחרב ובחנית ואנוכי בשם ה' צבאות אלוהי מערכות ישראל". מכאן בא הנוסח ליום הזיכרון השנתי, ביום שלפני חגיגות העצמאות. אני בהחלט מקבל את דברי בן גוריון שאמר כשנשאל על מצב האומה, בראיון לפני מותו: "מה אתם רוצים, זו רק ההתחלה!" אספר לכם היכן ואיך אני זוכר את ההצהרה המפורסמת "אני מכריז בזאת על הקמת מדינת ישראל". היינו בפינוי מ'המערכה במשמר העמק' בגן-שמואל, אחרי שהיה בת חודש במזרע. שם התרכז כל 'הגוף הצעיר' של המוסד (כיתות ז', ח' ו-ט') בניסיון להמשיך ולהתנהל כ א י ל ו הכל כרגיל. קיבלו אותנו שם יפה מאוד אבל אנחנו לא היינו נחמדים בגלל שלא נתנו לנו לחזור הביתה. ביום שישי ב- 14.5.48 בשעה 16.00 אחרי הצהריים התאספו כל חברי קיבוץ גן שמואל וגם אותנו הזמינו לדשא ליד חדר האוכל שהיה בו רדיו אחד, מין קופסת עץ גדולה שבאמצעה עיגול בד המכסה את הרמקול ותחתיו לוח זכוכית עם מספרים שמחוג אחד אדום משייט ביניהם ובכל מקום שנעצר נשמע משהו אחר, אפילו בשפה זרה. הקול מהרדיו בקע בעוצמה כזו שגם אלה היושבים על הדשא (כמונו) ישמעו את נאומו של בן גוריון. שמענו אותו מסיים במשפט המחץ ואת מחיאות הכפיים הסוערות שליוו אותו. אני לא זוכר שהיו גילויי שמחה מיוחדים, אני זוכר דווקא את השקט שהשתרר בגן שמואל אחרי הנאום. על הריקודים ברחובות, השמחה והצהלה ברחבי הארץ, קראנו למחרת בעיתון שנפרש במקום מיוחד לו על הקיר בכניסה לחדה"א כיון שהיה רק עיתון אחד לכל הקיבוץ. את תשומת לבנו משכה הרבה יותר ההודעה על פלישת הצבאות הסדירים של הארצות הערביות לארץ אבל אחרי 'הניסיון' שרכשנו בקרב על משמר העמק, בניגוד למבוגרים מודאגים, אנחנו לא דאגנו והיינו בטוחים בניצחון הפלמ"ח וההגנה שהפכו לצה"ל.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 