11.11.17 כ"ב חשון תשע"ח
ביום השנה ה- 22 לרצח רבין עיינתי בעיתונים משנים עברו ומה נכתב לזיכרו. בחרתי בקטע שנכתב ע"י ריאד עלי, עיתונאי דרוזי, שנחטף ע"י פלשתינאים בעזה ב2004 ושוחרר בעזרת עראפת, ב- 6.11.95:
"אקרא לך יצחק, כי לנביאים לא אומרים אדוני ולא אומרים כבודו. אקרא לך יצחק, ולא אגיד זכרונו לברכה, כי על נביאים לא אומרים זיכרונם לברכה… כי הם לא מתים, הם פשוט עוזבים כך בלי הודעה מראש, בלי גינוני פרידה, אם כי לרוב אחרי נאום פרידה.
"שירו… שיר לשלום", יצחק, יצחק הגדול… רק נביאים יודעים למות עם שיר בפה וחיוך על הפנים, רק נביאים יודעים למות אחרי שאמרו שלום למאות אלפי מריעים ומאזינים, אחרי שחיבקו ידידים וברכו מאמינים, ואחרי שמסרו את שרביט התקווה ואמרו אמן. רק נביאים, יצחק, צוחקים לפני מותם.
"בונייך והורסייך ממך יצאו" אמרו חז"ל הם רצו להזהיר כי אין אתם מחוסנים מפני מעשי זימה ותועבה. יצחק הבין זאת וניסה להעביר לכם את עיקר הנבואה, "כן לשלום… לא לאלימות" הוא ידע כי אין נביא בעירו עד ששופכים את דמו. הוא נטל על עצמו את המשימה, מוכן ומזומן, כמו הנביאים, לקבל בשמחה את מר גורלו. "האבדה גדולה… בני יצחק, אך הצוואה גדולה יותר. שירו שיר לשלום"! ואני יצחק לא בוכה עליך כי לא יכולתי מרוב יגון, לכן סגדתי ונשאתי תפילה שלא ישכחו את חזונך, שיקומו רבים מבני עמך ויעשו הכל כדי להשלים את המלאכה שבה התחלת, את עיקר התורה שבה האמנת… שלום…שלום… שלום!
השנה חל יום הזיכרון יחד עם פרשת "וירא", פרשה ובה שני סיפורים גדולים. שבמרכזם דמותו של אברהם אבינו. הראשון מספר על מאבקו של אברהם נגד ההחלטה האלוהית להשמיד את סדום ועמורה. אברהם אומר לאלוהים שלא ישמיד את הערים האלה כי אולי יש בהן 40-50 צדיקים ואולי רק 10! ואלוהים משיב שאין שם מספיק צדיקים כדי להציל את הערים האלה. והשני הוא עקדת יצחק, בו מצווה אלוהים על אברהם לקחת את בנו יחידו אשר אהב ולהעלותו לעולה והוא עומד למלא ללא היסוס את הוראת האל. אז מיהו אברהם? זה הנלחם על זכותם של אנשי סדום ועמורה, או זה השותק כשמדובר בשחיטת בנו ומקבל את הגזירה בהכנעה גמורה? מה אתם חושבים על כך?
והערה משלי: אנחנו מציינים את עקדת יצחק פעמיים באותו שבוע, זו של יצחק אבינו שנמנעה ברגע האחרון לפני 4000 שנה וזו של יצחק רבין לפני 22 שנים, בסוף המאה ה- 20, שלא נמנעה.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 