6.1.18 י"ט טבת תשע"ח
שנה אזרחית מבורכת !
בשלוש ארצות בלבד חוגגים את ה"סילבסטר"! בפולין, גרמניה וישראל בכל יתר העולם חוגגים את "השנה החדשה", "השנה החדשה המאושרת" המכונה בפי כל בתקשורת בביטוי הרוסי "נובי גוד". מי היה ה'סילבסטר' הזה, 60 שניות עליו: שאת זיכרו חוגגים בהתרגשות גדולה כל כך מדי שנה. סילבסטר היה כומר קתולי שנבחר לכהן כאפיפיור בשנים 314-338 לספירה. עיקר פועלו היה לשכנע את קונסטנטין קיסר רומי להתנצר ולבנות את קונסטנטינופול. (היום איסטנבול). ה- 31.12 הקרוי על שמו 'נפל' לגמרי במקרה. לכל קדוש נוצרי יש יום בשנה הקרוי על שמו, בדרך כלל קשור ליום הולדתו של הקדוש או יום מותו והנ"ל זכה ביום האחרון בשנה. רבנים, לאורך השנים טענו שהאפיפיור סילבסטר היה אנטישמי, רודף יהודים. אפילו "רוצח יהודים", אף כי אין שום הוכחה היסטורית לכך.
כל שנותינו חיינו על פי התאריך הלועזי ואני לא זוכר שמישהו ציין את האירוע הזה –חצות של ה- 31.12 במעבר ל-1.1 כאירוע הזקוק לציון מיוחד. לראשונה פגשנו בו בצ'ילה (לפני 60 שנה) אני זוכר את הרחובות המוארים, המקושטים להפליא, את הכנסיות המהודרות ואת טיול חצות בסנטיגו, שערכנו בלילה הקיצי החם. אני תמה איך החג הזה וההכנות לקראתו נהפכו לחג השני בגדלו והיקפו בחיינו, אחרי פורים! הלוואי והתלהבות זו הייתה מלווה את החגים היהודיים שלנו. רוצים לשמוח? למה דווקא במועד כל כך לא נוח שבו היום קצר, חשוך, קר ולפעמים גשום. השמחה שיש לנו ב- 1.1. היא יום הולדתו של ירון, זאת ההתחלה הטובה לשנה החדשה! ברכות ואיחולים לך, אושר, כושר ותומר.. ואהבה סביבך, ואולי… תתחיל לחשוב גם על בריאותך שלך! נניח, לבדוק פעם אחת לחץ דם, כולוסטרול וסוכר. לא מתוך דאגנות, סתם כדי לדעת!
וקצת "פרקי אבות". לפני 70 שנה, ב- 1948 הארץ הייתה כולה נתונה במלחמה, מלחמת העצמאות אני מביא לכם את יומן האירועים בקיבוץ שקדמו לפריצת המערכה על משמר העמק.
כך כתוב ביומן של מאיר צור:
יום שישי 30.1.48 חגיגות יום הולדת לקיבוץ – שירה "מאז ועד הלום".
שבת 31.1. יום גיוס לביצורים.
7.1 נטיעות ט"ו בשבט.
26.2. דיון על פינוי הילדים לקיבוץ שמיר.
9.3. יריות על הקיבוץ.
11.3. בדרכם לעבודה במאפיה שלנו נחטפו שני חברי הזורע. – חבלה בקו החשמל – אין אור ואין מים. הקשר עם הזורע בליווי משוריין בריטי.
12.3. אלישע לין נפצע מירית צלף.
13.3. יום צליפות – לפנות ערב מגיעים 30 חברי פלמ"ח. בלילה פעולת תגמול ברובייה תחתה, פוצצו בתים.
15.3 הערבים מבקשים שביתת נשק לשם פינוי הכפר. הגיעה חברת נוער מבולגריה (לימים נקראה אל-על)
18.3. התושבים של רובייה תחתה נטשו את הכפר. – התחבורה אלינו רק באוטובוס משוריין. – מקימים גדרות תיל סביב לנקודה.
25.3. שוב יריות – עובדים בביצורים וחפירת תעלות הגנה. – מקשיבים ל"קול ההגנה", התנגשויות רבות עם הערבים.
4.4. פורצת המערכה על משמר העמק. שעוד נקדיש לה מקום מכובד.
אני חושב שתיאור האירועים בשלושת החודשים הראשונים של 1948 בקיבוץ, מתאר היטב את העיסוקים, האווירה והמתח ששרר בקיבוץ לפני 70 שנה. קטונתי לרדת לנפש החברים, למחשבות ולדאגות שבלבותיהם, קל לתאר, אך על זה לא כתוב ביומן.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 