3.3.18 ט"ז אדר תשע"ח
לפני פורים מציינים בארץ את י"א באדר, יום הכבוד והגבורה הלאומי במשך שנים רבות, יום בו נהרגו טרומפלדור ו-7 חבריו, בהתקפת כנופיות פורעים ערבים על תל-חי. טרומפלדור היה גיבור ילדותנו. התחנכנו על מילותיו האחרונות: "טוב למות בעד ארצנו", והיה לנו דמות מופת. (אגב, התברר ברבות הימים, שהמילים האחרונות שהפטיר היו מילות קללה ברוסית.)
היום, מי בכלל יודע מי הוא היה? הוא נולד ב- 1880 היה הקצין היהודי הראשון בצבא הצאר, הצטיין במלחמת רוסיה יפן ב1904, שם איבד את ידו השמאלית, (היד התותבת נשמרת במוזיאון בתל יוסף) עלה לארץ הפך לחלוץ וחקלאי, הקים עם ז'בוטינסקי את גדוד הפרדות והיה הסמג"ד שלו. כשהגדוד פורק, במלחמת העולם הראשונה הקימו שניהם את 'הגדוד היהודי הלוחם' בו שרתו גם בן גוריון ובן צבי. הוא עצמו לא גויס כי נחשב לנתין זר. הוא חזר לרוסיה לימי המהפכה הבולשביקית ובאוגוסט 1919 חזר לארץ ונתבקש ע"י ארגון "השומר" לעלות לגליל ולבדוק מה מתרחש שם בתחום הביטחון. ז'בוטינסקי טען שצריך לפנות את התושבים ואילו בן גוריון סבר שאם נפנה את תושבי הגליל, מחר נפנה גם את חיפה- והא הכריע בויכוח. וכך בי"א באדר תר"פ (1920) נפל טרומפלדור בהתנפלות כנופיות ערבים על תל-חי. מותו ומות חבריו, הישרה אבל כבד בכל הארץ. הירצחם היה הקונצנזוס האחרון, שאני מכיר, ביישוב היהודי. ההספדים המשותפים של ז'בוטינסקי מצד ימין של המפה הפוליטית ושל ברל כצנלסון מ"השמאלי" הביאו לכך שבשני הצדדים הוקמו מפעלי זיכרון להנצחתו: הקמת פסל האריה השואג בכפר גלעדי ועליו הסיסמה: "טוב למות בעד ארצנו", הקמת 'גדוד העבודה' על שמו, ייסוד קיבוץ תל יוסף, קריאת רחובות על שמו בערים ובמושבות, בית הקברות הישן בתל אביב ובקרית שמונה בגליל, קרויים גם על שמו ושמות חבריו. ז'בוטינסקי הקים ב- 1923 בלטביה את תנועת הנוער הריבזיוניסטית בית"ר – ונתן לה את שמו "ברית יוסף טרומפלדור". כסמל לגבורה יהודית עכשווית, ולעמידתה של מצודת ביתר כאות לגבורה יהודית בעת העתיקה. הפיכת השם מ'טית' ל'תיו' נבעה מכך שה'טית' נחשבת ללועזית וה'תיו' לעברית. אך לדעתי, אחד "ההישגים" הגדולים הוא הקמת קבוצות הכדורגל של בית"ר, בייחוד זו של ירושלים שהוקמה ב- 1936. מרבית שחקניה ומנהליה חיו ברוח תנועת ה'חירות' והיוו מרכיב חשוב בפעילות האצ"ל והלח"י בשנות המאבק בבריטים. ובשל כך רבים מהם הוגלו לאריתריאה וקניה . בשנת 1947 הוגדרה האגודה כבלתי חוקית ע"י הבריטים וכדי להמשיך ולשחק שונה שמה לנורדיה. למעשה רק בשנות השישים הצליחה הקבוצה לעלות לליגה הראשונה, כל שנותיה שיחקה הקבוצה בימק"א עד המעבר ל'טדי'.
תמיד בתלבושת שחור- צהוב, ועליו סמל המנורה. עם "מורשת" כזו, הקבוצה הצליחה לגבש לעצמה את "קומץ לה פמיליה" הידוע לשמצה- קהל פנאטי, גזעני, שונא את כל מי שהוא אחר, אם זה ערבים או קבוצות ה'פועל'. עד היום.
בי"ד אדר אנחנו חוגגים את חג פורים, שהסיסמה "היה שמח" הומצאה עבורו. וכל כך למה? חג שמח לילדים – כי הם מתחפשים למה שהם רוצים להיות, והשמחה למבוגרים – כי הם שותים עד- דלא- ידע. אני, אישית,לא אוהב את חג פורים (אולי בגלל שאני לא שותה). אני מקווה שנהניתם, ועוד תיהנו ונשמח בשמחתכם.
ולברכות: לאיתן בהצטרפו לקיבוץ! , אני יודע להעריך את המשמעות שיש לצעד זה אצלנו וזו שמחה גדולה!
להדר על נצחונו האישי בהתמודדות במרוץ המרתון הקשה והמפרך וללירן שזכה במקום ראשון ארצי לבני גילו בטריאתלון. לכם מלוא הערכתינו והצלחה בהמשך כל מסלול שבו תבחרו!
"שבוע טוב"!
שבועטוב 