21.4.18 ו' אייר תשע"ח
תוגת יום הזיכרון מאחורינו, עצרת הזיכרון בהר הגעש תמיד מרגשת וכמוה גם אירוע ההתייחדות של המשפחות השכולות המתכנסות בבית הקברות. והנה מה שניר (בת 9) כתבה לרעיה אחר הביקור המשפחתי בשייטת, תחת הכותרת "שי שוהם" שרצתה לקרוא ליד קברו של שי.
"אותך לא הכרתי, ואתה לא אותי. ולא הבנתי למה להתגייס לשייטת.
כשהייתי בטקס הבנתי שלסבתא נורא קשה.
אם הייתי יכולה – הייתי עוזרת לה אבל אני לא יודעת איך.
ואיך היא שומרת את הדמעות.
שי, תסתכל עליה, תעזור לה, קשה לה.
ראיתי איך סבא מחבק אותה. לסבים יש תמונה של שי מחייך.
כן, זה קשה למות לפני שהקמת משפחה, למות שבוע לפני החתונה.
אבא שלי היה בן שנתיים וזה אומר שגם ההורים שלי לא הכירו.
אני גם בקושי יודעת עליך
ואתה בכלל לא יודע עלי.
סבתא, מקווה שזה יעודד אותך.
אוהבת הכי בעולם"
ניר
בשבילנו יום העצמאות הוא חג-חג, תמיד מביא להתרוממות נפש, תמיד מציין את ההיסטוריה של המדינה מראשית התהוותה, שאנחנו מרגישים את עצמנו שותפים לה למרות שהיינו ילדים. יום מיוחד! הנאומים החגיגיים ננאמו, השירים הושרו, הדגלים התנופפו, הטקסים חלפו , והשמחה – אמיתית!.
לכבוד היום הגדול הזה בחרתי לספר על משהו סימלי, קטן.
כל אדם שנולד אחרי 'מלחמת העצמאות' שמע באין ספור הזדמנויות, בימי זיכרון ובימי חג את השיר "מגש הכסף" שכתב נתן אלתרמן. ואין מועד מתאים יותר לספר על הולדתו של השיר "מגש הכסף" מאשר יום העצמאות. וכך היה: בכ"ט בנובמבר 1947 נפל הדבר, עצרת האו"ם אישרה ברב גדול את תכנית החלוקה של פלשתינה. השמחה הציפה את הישוב היהודי ובמסיבת חברים ספונטנית בקפה "כסית", חרג בעל בית הקפה, חצקל, ממנהגו וחילק לאורחים שבאו שמפניה על חשבון הבית. בין קולות השירה הסוערת ואדי האלכוהול, מבלי דעת, החל לקרום עור וגידים תינוק פואטי חדש, שבא לעולם כעבור שלושה שבועות וזיכתה את אביו בתהילת עולם, בשירו "מגש הכסף"!
באותו ליל שמפניה בקפה "כסית" נקרתה לאלתרמן הזדמנות אינטימית להבין את מימדי הדרמה והטרגדיה הצפויות, כאשר האזין לשיחה בין יצחק שדה מייסד הפלמ"ח, ליוסף אבידר, מבכירי ההגנה באותה עת, שלחש לשדה כי הקמת המדינה תגבה מהיישוב עשרת אלפים קורבנות. (ימימה טשרנוביץ' אשתו, 'דודתה' של רעיה , שהייתה נוכחת במקום, לימים, אישרה את הדברים). אלתרמן שמע ונחרד מדאגה. כעבור שבועיים כתב ופירסם את השיר "מגש הכסף" שיר שהייתה בו גם מעין נבואה על העתיד להתרחש. שם השיר לקוח מדברי חיים וייצמן שבהרצאה בארה"ב אמר: "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף". כך נכתבה פואמת השכול והתקומה האולטימטיבית בתולדות המדינה, שנכתבה חצי שנה לפני קום המדינה. שיר שהיה כעין המנון.
ומהשיר הלאומי הגדול הזה , במעבר חד, לשמחות שלנו. מזל טוב וברכות לליאן ליום הולדתה. אנחנו מלווים את ליאן צמוד-צמוד בהמון אהבה ודאגה, והיום במיוחד, כי בשנה זו תשתחררי מהצבא! כך שלדאגה נוספה תקווה אדירה כי השנה החיים הממשיים יתחילו – לכי על זה! בביטחון עצמי, בנחישות, בשמירת ה"אני" המיוחד שלך, בפתיחות, באהבה ותמיד בשמחה!. אל תשכחי אף פעם את הדיברה 'כבד את אביך ואמך' שהיא בסיס האנושיות. כבר אינך גוזל, אבל עופי לך, ותוכלי לכל נשר שבשמיים ובארץ.
ואנחנו נמשיך ללוותך!!
ולשנוקי המתוק והמקסים ביום הולדתך השני: אני לא יודע לאן תפנה בחיים שלפניך: מהנדס/מתאגרף/פילוסוף/רפתן? אבל במה שאני בטוח זה שתהיה אוהד של "מכבי נתניה" ו"מנצ'סטר יונייטד"! ברכות חמות לך להוריך ולאחיך. צמח וגדל ילד אהוב והיה שמח!
"שבוע טוב"!
שבועטוב 