19.5.18 ערב שבועות תשע"ח
על יום הנכבה שאנחנו לא אוהבים לדבר עליו. האם ביום הנכבה בא מישהו לאלון הזקן או לשיכון הטוטמים לפקוד את הקברים שמלפני מלחמת השחרור ב-1948?
ראשית, נתונים: מספר הפליטים ממלחמת השחרור היה 726אלף מהם ברחו/פונו 280 אלף לגדה המערבית, 7000 למצריים, 190 אלף לרצועת עזה, 4000 לעיראק, 70 אלף לירדן, 100 אלף ללבנון ו- 75 אלף לסוריה. ואנחנו…שנים רבות לא התייחסנו למה שקרה לשכנינו הערבים שהיו מעורבים ופעלו נגדנו במערכה על משמר העמק. הם הביאו את זה על עצמם. גם את המונח "יום הנכבה" שמעתי רק לפני כעשר שנים. שבעה כפרים היו מסביב לנו באותה מערכה: אבו שושא ואבו זריק ממערב, כופרין מדרום ורובייה תחתה, רובייה פוקה, נרנריה, מנסי ולג'ון ממזרח. כל תושביהם ברחו, פונו וחלקם גורשו, כל בתיהם פוצצו כדי שלא יהיה להם לאן לחזור. מעט הניסיונות שלהם לבוא ו"לראות את אדמותיהם" לא צלחו. בשנת 2002 או 2001 הייתי מזכיר הקיבוץ ובשיחה משפחתית עם מחותננו החביב קיצ'י, הוא סיפר, שבלילה באו 'בני דודנו' למגידו וגידרו את בית הקברות שלהם שהיה בלב הקיבוץ.
נדלקה לי נורה אדומה, הם יכולים גם לבא אלינו ולגדר את אזור האלון. חשבתי שמוכרחים לעשות משהו כדי שאצלנו זה לא יקרה. "גייסתי" את מיכה ואמיר להתייעצות וסיכמנו, שצריך לשפוך אדמה ולכסות את הקברים ליד האלון, כך, שלא תישאר אבן אחת חשופה ולעשות שם מגרש משחקים לילדים כאילו שלא היה שם מקום קבורה. אמיר אמר שזה יעלה 10.000 ₪. באתי לרכז השירותים דאז, תמיר לין, הסברתי לו על מה ולמה והוא כבר הסדיר את הנושא, אמיר דאג דרך 'ראם' שהאדמה שנחפרת ביוקנעם, שמחפשים לאן לשפוך אותה תגיע לאלון. עם סיום העבודה העברנו כמה שלדי משחקים למקום ולכאורה בא שלום על ישראל. (יש החושבים שבמעשה זה גם "הרגנו" את האלון). הופתעתי מאוד לשמוע שביום ששיחקנו את משחק הניווט במלאת 70 שנה למערכה, באה קבוצת ערבים אל האלון, אל הקברים מאז והם התבקשו להסתלק. אני מודה שהיום לא הייתי יוזם את כיסוי השטח ואולי מאפשר להם לבא לשם. אני לא חושש מניסיונות "שיבה" לכפרים ומאפשר להם לבוא ולו רק "מטעמים הומנייים". זה לא ביטוי לחולשה אלא דווקא לרוחב לב. אני מעריך, שגם אני הייתי רוצה בכל סיטואציה לבוא אל קברי הורי וסבי מדי פעם. ואתם זוכרים איך הסתובבנו בוורשה ברחוב לשנו לחפש את הבית של משפחתה של דשה. יש רגעים שאני תמה, איך הם הביאו את זה על עצמם, איך הנהגתם ומנהיגיהם ממש כפו עליהם ללכת מבתיהם אחרי שלא הצליחו לגרש אותנו מכאן, ובמקום יחסי שכנים, לקבל תוצאה, מכאיבה, להפוך לפליטים.
ולברכות: לשהם, נכדתנו הרביעית במנין הנכדים, היודעת לתת לנו יחס ופתיחות מירבית, שיודעת להרשים אותנו כל פעם מחדש!
המון איחולים להצלחה בכל, מלימודים מעניינים ועד רשיון נהיגה. את יודעת כמה אנחנו אוהבים אותך ולכן אני רואה הזדמנות מתאימה ביום הולדתך לבקשך שני דברים: 1. שתמצאי כל דרך לחזור לרקוד, ו-2. שתחבשי קסדה בנסיעתך על האופניים המהירים שלך. עלי והצליחי באושר ושמחה.
ולקרין, בתנו הבכורה, ששינתה את כל סדרי חיינו! את רחשי לבנו כבר כתבנו וסימסנו לך ונשאיר אותם בינינו לבינך אנחנו מאחלים לך שתמשיכי להיות כפי שאת, שתמצאי זמן גם לעצמך שתרווי נחת ואושר ו… שתשמרי על עצמך! אוהבים אותך!
"שבוע טוב"!
שבועטוב 