16.6.18 ג' תמוז תשע"ח
עצוב לנו מאוד על צבה שהלך, חבר של שנים ארוכות, חבר ילדות, איש אהוב.
האבדן נוכח בחייו מראשיתם ועד לסופם. כשהיה בן 3, התייתם מאביו שנרצח בדרכו מעין השופט הביתה ב- 1938 במאורעות. שכל את ציפי אם שלושת בניו הראשונים ואבד את בנו דרור בצבא ביחידת ההנדסה הימית. יתום, אלמן ואב שכול והוא נשאר חזק. "החיים חזקים מכל" כדברי האימרה, כלפי חוץ נראה שאימץ אותה בכח רב ובאומץ. התחתנו באותה חתונה ארבעה זוגות כאשר שלוש מהכלות בנות קב' תומר, (ציפי, דניאלה ורעיה) נשארנו בקשר הדוק בבילוי חופשות משותפות, בטיולים משותפים, בגידול הילדים. אחד מהזיכרונות הראשונים שלי קשורים בו. הייתי בן חמש כשאבא שלו, אברהם גולדשלגר נרצח. אני זוכר את הלוויה שיצאה מחדר הקריאה (המזכירות הנטושה היום). אני זוכר את התמונה: ליד הבית של רוזה, אמו, היום במקום בו נמצא הבית של הגר ארנון/נירית (בלב הקיבוץ), רוזה עומדת וילדיה עוזי בן 7 וצבה בן 3 משני צדיה… והתמונה האחרונה הטרייה מלפני 10 ימים ליד המכבסה יושב בקלנועית. הוא סיפר לנו על קשיי הנשימה ועל התרופה הביולוגית אותה הוא מקבל שמונעת ממנו תופעות לווי אבל מחלישה אותו מאוד, הוא נשמע בהחלט אופטימי בדיבורו. לאורך השנים היינו לו לשותפים בנקודות מפגש קשות: כשציפי מתה, רעיה לקחה את הילדים אלינו, הייתי האיש ש"בישר" לו על נפילת דרור, וגם מי שקשר קשר מיוחד לליאור. בואה של נעמי השיבה לו את המשפחה החמה, הדואגת , נולדו ילדים נוספים פרי אהבתם. אהבה עד כלות ימיו.
במלחמת יום כיפור, ביום השלישי למלחמה, נפגשנו בחום, בלחיצת יד, כמעט חיבוק, כשהגיע לתדלק את טנק החילוץ שלו בתחנת הדלק שהקמנו בצומת ווסט, שם נתתי לו (ואני זוכר את שאלתו: "אם יש לי") תחתונים וגרביים. גם שם הוא היה האיש עם ידי הזהב שפתר כל בעיה טכנית קטנה כגדולה. אני אומר שהיה איש קיבוץ למופת, עם ההבנה שבחיי קיבוץ יש מחויבות תמידית בעשייה היומיומית, בעבודתו הגובלת באמנות, בנאמנות לדרך (כמו שנאמר) ולחברה, במסירות למשפחה. יכולתי לספר על אין ספור פגישות, שיחות, וחוויות לאורך השנים ואולי אעשה זאת פעם.
אנו כואבים מאוד את מותו. רבים מחברי "הלכו לעולמם" בזמן האחרון, והאמירה "זו דרכו של עולם" אינה מנחמת.
אף ש'פרשת קורח' מרתקת, לא נראה לי מתאים לצרף אותה לנאמר כאן.
אסיים בשיר של גברוש שמש, שהשתתף בקרבות כאן במלחמת השחרור:
הנצה החמה בין גבעת המורה ותבור / עמק יזרעאל שיר עצוב לך אשירה
וישירו עמי באלף שיר ומזמור / עצי היער ממשמר העמק לג'וערה
מי יחיה ומי ימות היום / מי ישוב עם שוך קרב
מי אל יצועו יבוא לחלום / מי יקיץ ימשיך ויאהב
נשקנו דל תפילותינו רבות / יום חדש משחר אל פתחנו
אתמול שוב קברנו את מתינו / בחלקת היער בבית הקברות
הישוב מחר במזרח האור / התזרח שמש בין גבעת המורה ותבור.
שיבואו עלינו ימים טובים!
שבועטוב 