23.6.18 י' תמוז תשע"ח
השבוע נפרדנו מנתן שחם איש גדול מהחיים! נתן היה האיש החכם ביותר שפגשתי, היה סופר שנון ומדויק. (אהבתי רבים מספריו) , כתב המון ספרים בכל הז'אנרים (פרוזה, ילדים, מחזות) וזכה בהמון פרסים עליהם. היה בעל ידע עצום בכל התחומים, שידע לתת לו ביטוי. אהב מוזיקה לא פחות מספרות וניגן בויולה שנים רבות. על שני דברים לא הייתה לנו אחדות דעות: על שתיית משקאות חריפים שהוא כל כך אהב ועל אכילת שן שום בבוקר. הוא היה איש חברה, איש שתענוג להיות בחברתו ולשמוע את חידודיו וחכמותיו. היה איש קיבוץ אכפתי מאוד, איש משפחה מסור. חייו חלפו בפעילויות שונות ורבות למדינה, לתנועה, לבית אלפא, לעצמו ולמשפחתו, אבל לנו היה חבר!, שנזכור באהבה והערכה רבה מאוד.
פרשת "חוקת" עוסקת בהרחבה בנושאי טומאה וטהרה וגם קובעת סולם "עדיפויות". בראש סולם הטומאה עומד המת. לעומת זאת, "אבי אבות הטהרה" היא הפרה האדומה שאפרה, נאמר, מטהר הכל. מהי הפרה האדומה? ארבעה תנאים נדרשו להיות כזו: 1. שתהיה אדומה כי די בשתי שערות שחורות או לבנות כדי לפסול אותה. 2. שלא שמו עליה עול, משמע שלא עבדה בשדה. 3. שתהיה פרה שאין בה מום. 4. שתהיה לפחות בת שנתיים. שורפים אותה ואפרה מטהר הכל. זיכרון אישי: הפעם הראשונה ששמעתי על המושג "פרה אדומה" הייתה מפיו של ד"ר סירוטינסקי הוטרינר שלנו. יום אחד הזעקתי אותו שיבוא בדחיפות, כי פרה מתקשה להמליט. אחרי מאמץ לא קטן נולדה בסוף עגלה אדומה (זה קורה לעתים רחוקות מאוד) ואז פנה אלי, חייך ואמר: "היום אנחנו טהורים" כששאלתי "למה הוא מתכוון?" סיפר לי את סיפור הפרה האדומה מהתנ"ך ואת פשרו. אמנם היה וטרינר אבל הוסיף, שחז"ל אמרו שכל עניין הפרה האדומה והטהרה, לא בא אלא כדי לעשות תיקון לסיפור עגל הזהב. מעניין, שאיש ממורי לא שמע על פרשנות כזו.
השבוע הסתיימה עוד שנת לימודים. לספיר הייתה זו השנה האחרונה במסגרת בי"ס תיכון. אני לא צריך להכביר מילים על כישוריו, התעניינותו בלימודים על כל סוגיהם המגוונים ולהצלחתו בהם. נאחל לו שבעוד כמה שנים יחזור ללימודים יותר ספציפים לבחירתו שלו כמו כן נאחל חופשה נעימה למור ואורי לקראת השנה הבאה. אנחנו נמשיך ללוות ולעקוב אחריכם ודלתנו פתוחה לפניותיכם. גם לי הייתה שנת לימודים טובה, מעניינת אפילו מרתקת בשל מגוון הנושאים. לימודי תנ"ך ולימודי ספרות. מרבית המרצים הצטיינו בידע ובפתיחות שלהם והיו גם כאלה שמרנים בהסברים שלהם שממש הרגיזו אותי. השיעור ההזוי ביותר שהיה לנו היה לימוד טעמי המקרא. במילים פשוטות איך שרים את הטקסטים. דמיינו לעצמכם כתה של 130-140 סטודנטים רובם מבוגרים לומדים את החוקים של המוזיקה, ושרים ביחד את טעמי המקרא מקהלה ענקית של זייפנים שלומדים מתי ואיפה יש לעלות או להוריד טון וווליום. ומעניין שמלבדי אף אחד לא צחק. ועכשיו … אצפה לשנת הלימודים הבאה!
כל תלמיד, באשר הוא, ללא קשר לגיל, מין, או מוצא, שמח לקראת החופש הגדול אבל רק תלמידים בודדים זוכים לכך שיום הראשון לחופשתם הוא גם יום הולדתם. מור שלנו הוא אחד מהם ששמחתו כפולה. אנו מאחלים לו הרבה מזל טוב ליום ההולדת, להזכיר לו שאחרי שנת י"ב, השנה המצפה לו והוא לה, עוד יתגעגע לצאת לחופש הגדול האחרון שלו. אוהבים אותך מאוד גם בשל התנהלותך כלפינו – תמיד כפה, תמיד חצי חיבוק מלווה בשאלה איך את/ה? תמיד יודע ליצור תחושת אינטימיות , חביבות וחום, שאי אפשר שלא לאהוב. אנחנו, אמנם, עוד מחכים לטיול שהבטחת לפסל "הארי השואג" אבל יודעים שמתישהו זה יקרה ושזה יקרה .. זה יבוא מאהבה.
מורי, שתהנה מהטוב, שתכיר היטב את הגבולות בין דבר לדבר ותזכה לסיפוק, לאושר ושמחה! עם הוריך, אחיותיך ואהבותיך!
"שבוע טוב"!
שבועטוב 