ח"י לספיר 21.7.18 ט' אב תשע"ח
התנ"ך של סבא – דור לדור יביע אומר
קיץ 1928 היה קיץ חם, לח, מחניק. לא כל שכן, לאדם שגדל וחי בוורשה שבפולניה מרבית שנותיו. ברחוב השחר 7 בתל-אביב קם מכיסאו שמואל לייב גורדון, לבש את הז'קט החום, חבש את מגבעתו, ניגש למלכה אשתו ואמר לה: "איני יכול להשתמש בתנ"ך הקטן שלי, כולו מלא עד אפס מקום ברשימותי, אני מרגיש צורך והכרח לקנות תנ"ך חדש לעבודת הפרשנות החשובה לי כל כך, הפירוש החדש לספר 'ישעיהו', ולספרים אחרים שעוד נותרו אחריו". אני יודע שמצבנו הכספי היום אינו טוב אך אעשה הסדר תשלומים כלשהו עם חנות הספרים. שמואל לייב יצא את הבית ופנה לפינת הרחובות אחד העם והרצל, שם היה משכנה של הוצאת הספרים הגדולה "מסדה" שבראשה עמדה גב' ברכה פלאי שהייתה גם ידידת המשפחה ובמיוחד של בתו ימימה. בדרך הרהר לעצמו שמא בספריית "שער ציון" הוותיקה אשיג תנ"ך יותר בזול או אפשר אצל ידידי אקסלרוד בחנותו הקטנה ברחוב אלנבי? ואולי אצל "הולצנדלר ספרים"? עודו צועד ומהרהר כשהזיעה ניגרת מפניו לצווארו, הגיע לפתח החנות של "מסדה" והתקבל על ידי הגב' ברכה פלאי בשמחה ובחיוך רחב של מכרים: "שלום מר גורדון! מה הביאך לחנותי בשעה זו?", "התחפוץ בכוס מים בחום הזה?" הנהן בראשו. בעודה פונה להביא לו את כוס המים התבונן בספרים אשר על השולחן ונפשו עלצה לכשראה ביניהם את התנ"ך בפירוש של"ג לספר 'שופטים' ו'שמואל א". כאשר שבה ובידה כוס המים הקרים, לגם ממנה לגימה ארוכה ואמר: "אני מחפש תנ"ך קטן, מדוייק היטב על פי המסורה, שייכנס בנקל לתיקי, שיהיה גם מהודר, שכריכתו כריכת עור דק, שולי דפיו הדקים מוזהבים ואותיותיו גדולות דיין". גב' פלאי האזינה, חייכה ופנתה לארון כתבי הקודש שבחנותה והביאה כמה ספרי תנ"ך העונים על בקשותיו של הפרשן הידוע. שמואל לייב בחן אותם בקפידה ובחר בספר, שהוגהה על ידי החכם המובהק מאיר הלוי לעטעריס אותו העריך מאוד, ספר תנ"ך, שהודפס בלונדון בשנת תרפ"ב היא 1922. כשהחל מגמגם בדיבורו לגבי הסדר התשלום, קטעה אותו גב' פלאי ואמרה לו: "הנח לזה, תשלם כשתוכל"! הודה לה בקידה קטנה, חבש את מגבעתו ושם פעמיו לביתו. מרוצה, מאוד מרוצה.
הקיץ של 1933 היה קיץ חם, לח ומעיק. שמואל לייב שכב חולה במיטתו וחש כאבים עזים בחזהו. בניו באו לבקרו, סעדו אותו, גם הבן מלונדון הגיע. באחד הימים כשבנו מהקיבוץ ישב ליד מיטתו אמר לו בקול חלש: "בני הצעיר, גש לכוננית שליד שולחן עבודתי שם תראה ספר תנ"ך קטן, כריכתו עור שחור, דפיו דקים שוליהם זהב, קח אותו עמך לביתך. ברצוני לתת את ספר התנ"ך המיוחד הזה לך, חלוץ, עובד אדמה, כי החיים שאתה בחרת, הם עבורי התגשמות החלום הציוני. שמור עליו למזכרת ממני, בביתך הקט". הלך בנו והביא את הספר, מסרו לאביו ואמר לו "הענק לי אותו במו ידיך", התקרב ונשק למצחו בהתרגשות. החלוץ הזה היה אבי, שקיבל לידיו את התנ"ך ולא הוציאו מביתו ולו פעם אחת. בא' כסלו תרצ"ג 1933 והוא בן 64, נפטר שמואל לייב, שכונה כבר של"ג, בשלווה, כשכל משפחתו סביב מיטתו.
החורף של 1979 היה חורף גשום וקר. באתי לבקר את אבי, בן-עמי, בדירתו ותוך כדי שיחה על יום הולדתו ה- 75 הקרב שיחול בי"ב בשבט ("במשפחה שלנו מציינים את ימי ההולדת בתאריך העברי"), סיפר על תכניתו לצאת לטיול לסיני לפתע אמר: "כאשר לא אהיה, קח אליך את התנ"ך הקטן של סבא שלך, התנ"ך בכריכת העור השחורה, ששולי דפיו מוזהבים ושמור עליו כבבת עיניך". אחרי שאבא נפטר לקחתי את התנ"ך היקר הזה אלינו לביתנו. כשציינו עשור למותו פתחתי את התנ"ך הקטן שכריכתו עור שחור ושולי דפיו מוזהבים וזיהיתי סימני התפוררות מסוכנים. באותם ימים עסקתי בענייני ספרים, בתוקף עבודתי ב'ספריית פועלים', הכרתי רבים מבעלי המקצועות העוסקים בספרים וגם את בעלי סודות שמירת הספרים ושימורם. כך הגעתי למרפא ספרים, איש קשיש, קטן קומה, קרח שמשקפיו מונחים על קצה חוטמו הביט בספר וענה לשאלתי איך שומרים עליו: "יש רק דרך אחת להצילו מהתפוררות , עשה לו כריכת עץ עוטפת, סוג עץ מיוחד שיספוג את הלחות" והוסיף בחיוך, "שאני והוא סובלים ממנה מפאת גילנו. אני אעשה עבורך עבודה זו, יען כי לא ראיתי אנשים רבים הרוצים לשמר ספר מימי סביהם". כעבור שבוע סרתי לחנותו והוא קבלני בחיוך רחב והגיש לי את התנ"ך המהודר הזה שכבר כמעט שלושים שנה עומד בכוננית הספרים שלנו ודפיו עדיין נשמרים על אף שזהב השוליים של הדפים דהה.
הקיץ של 2018 גם הוא קיץ חם ולח. אך זה קיץ של ציון דרך בחיי התנ"ך הקטן, שכריכתו עץ מעוטר, ובחיי ספיר נכדנו . 18 שנים מלאו לנער, שסיים זה עתה את ביה"ס התיכון "מגידו". ברצוננו להעניק לך למזכרת-נצח את התנ"ך היקר לנו כל כך. אנחנו סמוכים ובטוחים שתשמור עליו עד שתעבירו בטקס הולם בעוד שנים רבות, לבניך או בנותיך, וגם תספר להם את סיפורו של התנ"ך היקר הזה. אין מכובד יותר מלשמר את תולדות המשפחה דרך ספר התנ"ך, לו ימלאו עוד מעט 100 שנים.
ספיר יקר, צלילי נגינתך המופלאים עדיין מהדהדים באוזננו. וימי מלכות אחאב שמורה במחשב שלנו. אנחנו, מאוד גאים בך על כל אשר הנך ומאוד אוהבים אותך. קבל מאתנו את ברכתנו לבאות בהמשך דרכך!
"שבוע טוב"!
שבועטוב 