"שבוע טוב" (340)

יובל לתימור          18.8.18  ז' אלול תשע"ח

תימור נולד בתקופה של חוזק והישגיות של מדינת ישראל ושל עם ישראל, בשנה בתקופת האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים. הייתה התרוממות רוח של העם ברמה כזו, שרק בודדים הזהירו מפניה ואף אחד לא הקשיב לקולם. לתוך החגיגה הגדולה הזו תימור נולד  והולדתו הייתה החגיגה הפרטית הגדולה שלנו. מהולדתו ועד היום הוא נאמן ונחוש ברצונותיו ובדרכו. קורא היטב את המציאות ויודע להתמודד עם הקשיים שהיו. בעזרת היצירתיות שלו,  בסקרנות וצמא לדעת, ללמוד, לראות, לנסות, מגלה תחומים חדשים ולעסוק בהם. והכל ברוח אוהבת, בסבלנות ובמאור פנים, בהומור, בהשתלבות שטותניקית בין חברים, בכל סוג של חברה בין אם של אינטלקטואלים ובין אם זה 'עמך', ולא שוכח, כמובן, את הספורט, כל ספורט שהוא. כן, וגם מעניק לנו, הוריו, תשומת לב אמיתית ומתעניין במעשינו ובחיינו. וכך גם בקשר עם אחיו ואחותו ומשפחותיהם. לכאורה, בכך סיכמתי לאפיין 50 שנה ברוכות לילד/לנער/לאדם הבוגר. אבל … אי אפשר לי שלא להתפעל, לשבח, ולקלס ולהתגאות, בצייני את כל מעלותיו, מבלי להעלות לראש שמחתנו את ג'ני והילדים אן, מאי, לי ותום, הצלחתו הגדולה ביותר. לאחרונה שמתי לב שאני גם מתפאר בך כששואלים אותי מה עושה הבן שלך שעזב את הקיבוץ, ותמיד אני מוסיף: כששואלים אותו מאיפה הוא הוא משיב ב"גאוה": ממשמר העמק!
תימי! בן יקר!! קבל מאיתנו באהבה גדולה את כל הברכות והאיחולים והחיבוקים עבור הגאווה והשמחה הגדולה שאתה גורם לנו.

תודה על הברכות! העורך המתיוון בימים אלה ממש

תימור נולד לברכה ולכן המעבר לפרשת השבוע הוא קל מאוד. פרשת "ראה" מתייחסת (בין השאר) לברכה ולקללה כפי שכתוב בתחילת הפרשה: "ראה, אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה…" הברכה מותנית כמובן –  באם תשמעו למצוות אלוהיכם, –  והקללה, אם לא תשמעו…" מעניין איך ההוא במרומים מאפשר בכלל את זכות הבחירה בין עשה טוב ועשה רע, כנאמר במקרא לבין יצר לב האדם לבין חוקי הטהרה והקדושה. מעניין לדעת שכל הברכות והקללות שבפרשה, עוסקות בעניינים חומריים ולא בעניינים רוחניים או בענייני אמונה פרט לנושא אמוני אחד והוא עובדי אלילים. הר גריזים הוא הר הברכה והר עיבל הוא הר הקללה ושניהם צופים על שכם. מה מקור השמות המוזרים האלה? מקור עממי מספר שהשם גריזים נגזר משמן סמיך (גריז) שבו היו מושחים את צירי העגלות שיעשו דרכן במהירות, בשליחות הטוב והברכה ויגיעו ליעדן מהר. ואילו הר עיבל נגזר מצליל המילה "איבה": איבה לעם, איבה לארץ, איבה למצוות. אומרים שמאחר וחזרו על המלה פעמים רבות, נוצרה המילה "עיבל". והעיר ששמה "שכם" השוכנת למרגלותיהם, שמה בא ללמדנו כי הטוב והרע ניצבים זה מול זה בכל אחד ואחת ושבידיה/ו להטות את ה"שכם" לכאן או לכאן.  וברגע האחרון: ברכה גדולה לקרן, שיר, גלי, רומי ושני לכניסתם למעון הביניים החדש והאחרון, שתרוו בו רק רווחה, נחת ונוחיות!         "שבוע טוב"!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.