20.10.18 י"א חשוון תשע"ט
פרשת "נח". לפרשה זו שתי פסגות. הראשונה המבול והשנייה מגדל בבל. היש קשר בין שתיהן? לכאורה אין. חטאיו של דור המבול מפורשות ומתמצות במילים 'השחתה וחמס' שמשמעותן כשל מוסרי, אלימות וגזל. לעומתה הקמת מגדל בבל נראית לי מאוד חיובית, משהו אידילי, שכוונות בני האדם הן לבנייה ולא להרס. לא מצאתי שום חטא בעבודה המשותפת הברוכה הזו, עבודת ה"ביחד" הזו, ממש "פועלי כל הארצות – התאחדו"!. אך התורה רואה בה משהו שלילי, שאלוהים מעניש את בוני המגדל , יצר את תופעת הלאומים השונים, בלל את לשונם, את שפתם, יצר "שבעים אומות ושבעים לשונות" והניף את דגל השונות בין אומות, בין בני האדם. האם זה אומר שאלוהים התייאש פעם שנייה מאוכלוסיית העולם שברא? ש"שוב לא הצליח לו"? ההבטחה שיותר לא יחריב את העולם (וכאות לכך, יצר את הקשת בענן על שלל צבעיה) מחייבת חיפוש דרך אחרת להתחלה מחדש. דרך זו היא בחירה באדם אחד, שיאמין בו באמונה שלמה, שיוביל וילמד את בני האדם את דרכי החסד והרחמים שלו, את הצדק והמשפט שלו. כאן מוצאים לראשונה את אברהם אבינו, שנוצר/נולד/נברא כדי להקים סדר חברתי חדש: כיבוד הפרט וכיבוד הכלל, את האחריות האישית ואת הטוב שבמשותף. אגב, בכך היהדות הצליחה. היא גם הייתה דת של יחידים חזקים וגם של קהילות חזקות לאורך ההיסטוריה רבת השנים.
המשוטט לתומו בחוצות משמר העמק אינו יכול שלא להבחין בתכסית הנוף השונה בין משמר העמק "תחתה", קרי: משמר העמק ה"ראשונה", לבין משמר העמק "פוקה" קרי: שיכון הטוטמים והשקדים. בבואך ל"פוקה" אתה רואה גנים מפותחים ומטופחים, שבילים נקיים, גינות ציבוריות יפות, דשאים ירוקים, חניות מסודרות. אך ברדתך למשמר העמק "תחתה" אתה רואה שטחים רבים שניכר בהם חוסר טיפוח, מדרכות משובשות ולכלוך בצידן וסביבת נוי לא מכבדת את המתגוררים בבתים, ראו, למשל, את איזור בתי הילדים/היועצים, ראו שיכון 'מגרש ספורט' או העלייה למוסד. (רק דוגמאות) מצב שממש מתבקש לעשות "משהו" בשכונת משמר העמק "תחתה" הוותיקה, כדי שגם אנשים שגרים בה יגורו ברמת סביבה תואמת את רמת חיינו, האם זו שאלה כספית? תקציבית? האם זה נובע מכך שב"פוקה" האחריות היא של קבלן חיצוני וב"תחתה" קיים 'סידור עבודה' כמו של פעם? האם אין די עובדים? ואני מאוד מעריך את מסירותו ומוכנותו של ינאי. או אולי זה נובע מכך, שהאוכלוסיות המאכלסות את השטחים הלא מטופחים האלה שותקות כי זה לא חשוב להן?
ואסיים בברכות: לתום בן ה- 5, לילד קסם הזה, שמה שאני לא אגיד עליו ואליו, לא יספיק לבטא רחשי לבנו, חיבוק גדול ואוהב מאתנו!
ולשיר, ילדנו הצעיר, כבר בן 42 שנים. שתמיד אני רוצה אותו קטן, מחבק ומתרפק, שגר קרוב כל כך ורחוק כל כך. דיברתי עם חבר על תסמונת 'הבן הצעיר ביותר' והוא אמר לי, כך בפשטות: "תנתק כבר את חבל הטבור ביניכם יהיה לך יותר קל". אבל אני לא מצליח. אנחנו מאחלים לך בהמון אהבה את כל הטוב והאושר שבעולם עם קרן והילדים, ושגם אנחנו וכל המשפחה הגדולה שלך נהיה חלק ממנו.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 