3.11.18 כ"ה חשוון תשע"ט
קשה לנו כל שנה לחזור לפרשת 'וירא' לסיפור המחריד על עקדת יצחק. למרות האירועים הרבים המתוארים בפרשה 'העקדה' עומדת במרכזה. הפעם אספר דווקא על עקדת ישמעאל המובאת בקוראן ומשויכת לאותה תקופה, ולאותו חודש, סיפור שרבים אינם מכירים. הנצרות מכירה בסיפורי התנ"ך תחת הכינוי 'הברית הישנה' והוסיפה לה את 'הברית החדשה'. לא כך העולם המוסלמי שביטל את התנ"ך ויצר את הקוראן כיון שמצא בו אי דיוקים מהותיים וסותרים. דוגמה בולטת היא סיפור עקדת ישמעאל בן להגר השפחה, אחיו הבוגר של יצחק בן שרה. בקוראן מסופר על עשרה ימי הליכה של אברהם וישמעאל לסביבות מכה, בהם מדבר אברהם ונועץ בבנו על רצון אלוהים שיעלהו קרבן, וישמעאל מסכים לכך. בתנ"ך הולכים אברהם ויצחק רק שלושה ימים להר המוריה ואינם מחליפים מילה ביניהם ביום האחרון שואל יצחק "איה השה?" ולא נענה. סיום האירוע בשני הספרים שווה. בתנ"ך מופיע כתחליף האיל ובקוראן הכבש ולכן המוסלמים חוגגים את חג הקרבן עד היום. ישמעאל הפך להיות שליח האל ואילו יצחק, ליורש היחידי של אברהם, "אבינו" השני. לשני הסיפורים המקבילים אותו מוסר השכל שמסכם: 1. הכניעה המוחלטת של אברהם לאלוהיו. 2. חובת הציות של בן לאביו. 3. אלוהים מונע הקרבת בני אדם. (זו הייתה קריאת תגר על החברות האליליות של התקופה). ללא ספק 'העקדה' הייתה חוויה מכוננת לשני האחים שגדלו בנפרד ובחייהם הלכו בדרכים נפרדות. הגר וישמעאל גורשו כי שרה רצתה להבטיח שיצחק יהיה היורש היחידי. סיפור הגירוש בקוראן מספר, שהמגורשים הרחיקו בנדודיהם עד מכה. במדבר לא היו מים והחום היה נורא. הגר הניחה את ישמעאל במדבר והלכה לחפש באר מים ולא מצאה. האל שמע את בכיו של הילד וכששבה הגר, ראתה שבמקום בו נמצא ישמעאל מפכה מעיין. הקוראן ממשיך ומספר שכעבור שלוש שנים בא אברהם לבקרם במכה ויחד, האב ובנו, בנו את ביתו של האל, את הכעבה! אליה עולים לרגל מדי שנה מאות אלפי מוסלמים. בשל כך ישמעאל נחשב לאבי השבטים.
השבוע ציינתי את יום הולדתי ה- 85, פ"ה באותיות. בשבילכם הפא-הא אומר שאני פה! ולי זה אומר הרבה יותר.
זיכרון. לפני 70 שנה כשבאתי אחה"צ מהמוסד לחדר ההורים, אבא קיבל את פני בשמחה ואמר משהו כמו: "ניצחנו"! מי ניצח? את מה ניצחנו? ואז בדרכו, הסביר לי בהרחבה שהיום הוחלט על צורתו של דגל ישראל שיהיו עליו שני פסי תכלת ומגן דויד שאנחנו בעדו, כי הוא דגל ההסתדרות הציונית, שמבטא את אחדות העם היהודי בארץ ובגולה. אבא שמח שזכינו ב"מכרז" מול ההצעה שהדגל יהיה בן שבעה כוכבים כפי שחזה הרצל בספרו "מדינת היהודים". וזה כל כך שימח אותו! ואני יכול גם לקשור את השמחה הזו גם לב' בנובמבר, יום הצהרת בלפור, יום שעד ההחלטה בכ"ט בנובמבר על הקמת המדינה, נחגג בחגיגיות בציבורנו. אגב, שמתם לב שבחודש נובמבר יש שני מועדים ייחודיים המציינים שילוב מוזר של עברית עם לועזית? אנחנו אומרים ב' בנובמבר, וכ"ט בנובמבר וללא ציון מקובל של החודש העברי חשוון או כסלו. יש האומרים שחודש נובמבר לאורך השנים היה טוב ליהודים.
וכמובן ברכות חמות למיה ליום הולדתה ה… נראה, עברה עליה שנה נפלאה – גם המעבר לדירה החדשה, דירה ממש זבת חלב ודבש וגם כניסתה לעבודה חדשה. אנחנו מאחלים לה השנה ליהנות מפירות האושר הזה יחד עם הדר והילדים, יחד עם כל המשפחה. שתזכי להרבה טוב, הרבה נחת, שמחה ואהבה מכולנו בתוספת אהדה גדולה לריצותיך הקצרות והארוכות, הבריאות ומהנות.
הערת העורך: מזל טוב! מאחלים לך ולנו שתמשיך להרעיף עלינו מחוכמתך, אנושיותך וסקרנותך; להנהיג ולשמש דוגמה לחיים מוסריים,ערכיים, אוהבים ומשפחתיים! מכולנו , קטון עד גדול.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 