17.11.18 ט' כסלו תשע"ט
ספר "בראשית" הוא ספר 'המשפחה' בעוד שספר "שמות" הוא ספר 'העם'. ימי ההולדת הצפופים של אוקטובר וראשית נובמבר במשפחתנו, מביאים אותי לספר על תולדות המשפחה בקיבוץ, בקיבוצים הראשונים, שראשיתה התפיסה של המושג "משפחת הקיבוץ". הקמת משפחה גרעינית, הייתה ניגוד מוחלט להשקפת החיים והאידיאולוגיה של קבוצות המייסדים- החלוצים וגרמה ל'שבר רעיוני' במאבק על הגשמת הערכים עליהם חונכו בתנועה – דרך שאין בה פשרות. לראשונה נפגע, עקרונית, השוויון המלא בין החברים וקודם כל בעבודה. לא כולם יכולים לעבוד בכבישים, בבניין, בסיקול אבנים או ייבוש ביצות – כיבוש האדמה. אני לא יודע האם הכרזת ייסוד הקיבוץ שלנו דווקא ביום הולדתה של הבת הראשונה, סימלה מבלי משים, את ההכרה והלגיטימציה למשפחה בחברה החדשה המתהווה. פתאום מישהו חייב גם בטיפול בילדים ובעבודות הבית שהביאו לשינוי באורחות החיים. בשיחות הקיבוץ בקיבוצים דובר על התנגדות להולדת ילדים במשך מספר שנים, בגלל קושי כלכלי, בכוח עבודה והצורך בטיפול בילדים שיוולדו. במקביל התעוררה השאלה הרגשית האם משפחה שבבסיסה אינטימיות, אהבה, רגשות והשתייכות, תפריע לאינטימיות הקבוצתית/קיבוצית שבאה לביטוי בשיחות- נפש אל תוך הלילה, בהורה האירוטית הסוחפת עד אור הבוקר. איך להתמודד עם המתח שנוצר בין האינטימיות הקיבוצית לאינטימיות המשפחה? האם כוחה של הקבוצה חזק מכוחות הטבע? ככתוב בספר בראשית: "זכר ונקבה ברא אותם… פרו ורבו ומלאו את הארץ".
דיברו נגד הקמת משפחות ונגד הולדת ילדים, אך בפועל קמו משפחות בזו אחר זו ונולדו ילדים. הקיבוץ התאים לכך את אורחות חייו והתרגל לכך שזוגות פרשו לאוהלם באמצע ההורה. הוקמו בתי הילדים, גובש החינוך המשותף…
אבל החיים זרמו 'ביחד'! ול'ביחד' הזה היה המון כוח לכלל וגם לפרט. לשאלה איך קיבוץ יתקיים כשיהיה מורכב ממשפחות-משפחות לא הייתה התייחסות, אפילו רעיונית, "כי תמיד תתקיים בינינו ערבות הדדית ועזרה הדדית".
השנים חלפו והיום… שאנחנו מביטים על הקיבוץ, והוא שונה כל כך בכל התחומים: בגודלו, בערכיו, בהתנהלות היומיומית, במשימות, תרבות, עבודה, יחסים חברתיים, הרכב האוכלוסיה, הכרת ה'שותפים', מעמד המוסדות וכיו"ב.
מאגרוף הפכנו ליד פתוחה, המרכז עובר למשפחה! יש משפחות קטנות ויש חמולות גדולות, שמחות יותר ופחות. ויש כבר כאלה האומרים בלשון הכדורגל: "אי אפשר לומר שהמשפחה היא הדבר היחידי שחשוב בחיי הקיבוץ, אבל אפשר לומר שהמשפחה זה הדבר הכי חשוב". ומחייכים. ליד זאת, אנשים מדברים על מצבים של בדידות, לבדיות, ניכור, מצוקה, ביטויים שה'ביחד' לא התייחס להם. זה טוב? זה נכון? ימים יגידו!
גילוי נאות: ארוחת הערב המשפחתית שלנו במוצאי שבת היא האירוע השבועי אותו אני הכי אוהב!
וברכות: בשורת הגשם היורד עלינו רק לטובה, מצטרפת לשמחת יום ההולדת של קרן, מה נאחל- ואין לך? שיר, הילדים, הדירה וזו שבאופק, עבודה מעניינת. אז שתרווי נחת ואושר ואהבה, והמשיכי לרקוד, כמו שאמר רבי נחמן מברסלב: "צריך לרקוד בכל יום במחשבה או במעשה!"
"שבוע טוב"!
שבועטוב 