24.11.18 ט"ז כסלו תשע"ט
ברכה חמה מלווה בהרבה רגשות גאווה לספיר על זכייתו בפרס 'גור אריה' על עבודתו "הגיבור שנשכח" – היבטים לשלטונו של המלך אחאב . פרס גור- אריה (משורר, מתרגם, עיתונאי ועורך) הוא פרס לעבודות גמר מצטיינות. הניתן מטעם המנהל לחינוך התיישבותי. כל הכבוד לך! התייחסותך לתנ"ך- הגשמת חזון של ארבעה דורות (לפחות).
ומכאן לפרשת השבוע פרשת "ויצא" שבמרכזה דמותו של יעקב ובה כמה פרשיות משנה: חלום יעקב בבית-אל, חלום המכונה "סולם יעקב" כשברח מעשו הרוצה להרגו, הנדר של יעקב, פגישת יעקב ורחל ליד המעיין וההתאהבות ממבט ראשון מצדו של יעקב עד בכי, ה'נישואים' עם לאה ורחל, הולדת הבנים, יעקב מתעשר בעבודתו אצל לבן ובורח ממנו עם כל משפחתו, כשלבן הדולק אחריהם. זו פרשה רוויית אירועים שמעידה שיעקב לא היה רק 'יושב אוהלים' – חנון! אלא גבר פעיל, יוזם, ביצועי וענייני. בחרתי להתייחס ל"נדר". יעקב פחד מזעמו של יצחק אביו לא פחות מזה של אחיו. (מערכת היחסים במשפחת יצחק) חשדנותו חזקה עדיין מאמונתו באלוהים. אחרי החלום בו המלאכים עולים ויורדים הבין, שאלוהים נמצא בכל מקום ורואה הכל. אבל טרם הגיע לאמונה שלמה ואז הוא נודר נדר ומתנה את אמונתו באלוהים בארבעה תנאים: א.שישמור עליו בדרך. ב.שייתן לו לחם לאכול. ג.שיספק לו בגד ללבוש. ד.שיחזיר אותו הביתה בשלום. ורק אז תהא אמונתו שלמה. וכך היה. אגב, גם 'תפילת הדרך' בה מתפלל כל יהודי מאמין היוצא לדרכו, לקוחה מפרשה זו.
בדף לחבר בשבוע שעבר פרסמה המנהלת "מכרז" על דירת ה-10% בשיכון שייבנה במגרש הספורט. לפני שהעזנו לפנות לקבל את דירת ה-10% הזו. לפניכם תולדות דירותנו לאורך שנותינו:
1. עם נישואינו, עברנו מחצי הוובל לבתי 'שחר' היום בית טוני ורפי (1957).
2. כשחזרנו מצ'ילה גרנו ב"העוגן 6" (1961).
3. בית הנהלת חשבונות, היום בית הגר ארנון (1963).
4. "בית גילה גור", לב הקיבוץ העליון (1965).
5. מגרש ספורט (1966).
6. דירה חדשה בשיכון הכרם בקומה שניה (1968).
7. שיכון הרעש, קומה שניה.
8. שיכון הכרם קומה ראשונה (1985).
9. הנוכחית, וילאר (2005).
תגידו ודאי: "מה אתם צריכים את זה"? או בעצם תגידו: "אתם כבר לא צריכים את זה".
פנינו מסיבות אלה: אנחנו נמנים על קבוצה של מספר משפחות ותיקות בודדות, ויחידים, שאין להם את רמת השיכון המקובלת היום, אין להן כל מענה ולא התייחסות כלשהי. פנייתנו, תיאלץ את המנהלת לדון בכך. למשל: דירה שתהיה בה גם אפשרות לכניסת כיסא גלגלים לשירותים ולמעבר נוח בין החדרים וכן פינת אוכל מרווחת ונוחה וכיו"ב. בעיית הביטחון הפיזי גדלה ככל שהגיל עולה. אין בדירה ממ"ד והמקלט הקרוב כבר אינו נגיש עבורנו. להזכירכם, הניסיון שעשינו להתקין ממ"ד בדירתנו, כשל. המעבר לדירה חדשה עונה על כל הבעיות ונותן מענה ראוי. אנחנו חושבים שמגיע (כן, מגיע!) לנו דירה נוחה ומרווחת יותר שתענה על צרכינו. אין לנו אשליות שהמנהלת תאשר את פנייתנו, אבל אולי תאשר למשפחה ותיקה אחרת. אני מודע לכך שאנחנו מציבים בפניה אתגר חברתי לא פשוט, ומעניין איזה הסבר יינתן לנו למה 'תמר', 'תמיר'. 'תומר', 'תום' וכמותם (סתם שמות) קודמים ועדיפים.
ואם יש בעיה עם הגיל שלנו, שיאמרו במפורש!: "השיכון הבא שלכם, הוא ביער, בגודל 90/190 ס"מ והוא מובטח לכם! התדעו, שגם שם קיימת בעיית 'קרקע לבנייה'? יתכן שנצטרך לשכן אתכם בשתי קומות. ועם כל זאת, ואפילו יאשרו את פנייתנו, אני כלל לא בטוח (אני בטוחה!) שנחליט לעבור ושנוכל להתמודד עם המעבר אפילו עם תמיכתכם ובעזרתכם!
בעוד כמה שנים…
"שבוע טוב"!
שבועטוב 