"שבוע טוב" (362)

יום הולדת לקיבוץ   19.1.19  כ' שבט תשע"ט

בעוד יומיים ימלאו לקיבוצנו 97 שנים ולו יוקדש כל "השבוע טוב" הזה. לפני 13 שנים, ב- 2006, כשליאן ושהם היו בנות +9, כתבתי להן, לקראת יום הולדת הקיבוץ את "מה עשו המייסדים  – מעשייה לילידים". (בשינויים קלים)
"כיון שאין מזכירים אותם  כמעט, על אף שהם המציאו את הקיבוץ והקימו אותו, רציתי לספר עליהם: דור המייסדים, שכונו עד סוף ימיהם "וותיקים", הם סבים ואפילו סבים- רבים שלכן. הם בנו את היסודות של הקיבוץ. הם לא הקימו רק רפת ולול ופלחה ומטעים וכוורת דבורים ושפנייה ומספוא. הם גם דאגו היכן יעבדו כשיהיו זקנים, הם יזמו והקימו את תמה (תעשיית משמר העמק), למרות שרצו להמשיך לחיות את הילת תקופת כיבוש הקרקע כמילות השיר: "שורו הביטו וראו!" ולצעוק את השורה "את, מכוש, טוריה וקלשון, מתלכדים בסערה"!     הם יצרו קיבוץ על בסיס של רעיון, קיבוץ זה בראש וראשונה יצירת חברה, חברת אנשים שיש להם רעיון משותף, אמונה גדולה, והכי חשוב, היה להם רצון עז ונכונות לממש את אמונתם. למשל: שיהיה שוויון מלא בין החברים, שכל אחד ייתן לחברה מה שהוא יכול ויקבל מה שהוא צריך. הם חשבו שכל החברים צריכים להיות שותפים בכל מה שיש לקיבוץ. בנוסף הציבו את עקרון העזרה ההדדית, שזה אומר שהיום יעזרו לך בקשייך, ומחר, אתך, נעזור לחבר אחר בשעת צורך. הם יצרו את המושג: ערבות הדדית, זאת אומרת כולנו אחראים איש לזולתו ולכלל הקיבוץ.   כולכם יודעים ורואים בעיניכם מה צברנו במשך השנים כנכסים במשק: לולים ענקיים, מטע גדול וגדל, גידולי שדה ומעל לכל, תמה, המאפשרת לנו לקיים שותפות בתנאים נפלאים. אתן מכירות את השיכונים היפים ההולכים ונבנים, רשת הכבישים, את אולם הספורט וברכת השחייה, את בתי הילדים ואת לבו של הקיבוץ – חדר האוכל. והם נראים לנו כל כך טבעיים ממש כמו יום ולילה, גשם או שמש. או למשל: הברכה הגולשת שהיא אחד מסמליו של הקיבוץ (הסמל) מי בנה אותה? – המייסדים. עבורכן היא שיר: "מעל המגדל סביב אשקיפה". את בית המוסדות – בית הילדים הראשון, מי בנה אותו? המייסדים, בשבילכן השיר: "אנו נהיה הראשונים". הבית הגדול במוסד מי בנה אותו? המייסדים, בשבילכן סיסמא: "הבית הגדול יעמוד לעד". ואת הדשא הגדול בין חדר האוכל והמועדון מי שתל? ומי שתל את כל העצים בחצר הקיבוץ? ואת היער? שבשבילכן היא השיר: "בין גבעות הרי אפרים, בחורשה". ומי יצר את דפוסי החגים אותם אנו חוגגים?המייסדים. הם יצקו את התשתיות לכל הקיבוץ המפואר שלנו ואפשר למנות עוד ועוד… לפעמים נדמה לנו שזה היה לפני שנים רבות מאוד…

אהבתי את היצירתיות שלהם. את היצירה התרבותית היחידית והקולקטיבית.  קבוצת חברים כל כך קטנה, כללה בתוכה מוזיקאי כמו חתולי, צייר כמו יצחק בן מנחם, איש קולנוע ומוזיקה כמו יולק, צלם כמו פייבוש, משורר חצר כמו עמנואל, סופרת כמו אממה, זמרת כמו ברונקה, מחבר סיפורים כמו קובה, פיליטוניסט כמו תחכי, כוראוגרפית כמו רבקה רינד, אנשי חינוך כמו מילק, רחל מנור חווניה ודשה, ונושקה. אנשים מיוחדים כמו דולק, מולק, בן עמי, שנהבי ורחילקה ואנשי תנועה ואידיאולוגיה כמו מיטק, חזן, בוריה ויודקס. אני יודע שאינכן מכירות את כל השמות האלה אפילו אם סיפרו לכן עליהם והראו את צילומיהם בחגי הקיבוץ. ויש עוד כמותם. הצירוף המופלא בין כל אלה הביא ליצירת דפוסי תרבות המשלבים מסורת יהודית מבית אבא-אמא ויצירה ברוח חדשה למיצוי תחושת "היחד" המיוחדת רק לקיבוץ. הייתה מקהלה גדולה ולהקת דרמתית, יצרו דפוס לחגים היהודיים והעולמיים מט"ו בשבט ועד 1 במאי,  משבועות כחג חקלאי ועד 7 בנובמבר. כאלה היו מייסדי הקיבוץ. ובצד כל אלה הם חיו במצוקה כלכלית ותנאי חיים קשים, מאוד!  כששאלתי את אבא: "למה עסקתם כל כך הרבה ב'תרבות' כשבקושי היה לכם מה לאכול? השיב: "זה היה חשוב להתפתחות הקיבוץ כחברה, אלה נכסי נצח שיישמרו לנו, לבנינו ולבני בנינו." (ציטוט שלא יישכח). ואולי בנשף הגדול שייערך בבית הקברות לציון יום הולדת הקיבוץ, כולם יבואו ולא ישכחו לשיר, לנאום, (לרקוד כבר קשה) להיזכר ולהזכיר את הימים ההם ואבא בטח יאמר: "חברה שאינה מכבדת את עברה ההווה שלה דל ועתידה מעורפל".
אז כדי שלא נשכח אותם ואת מעשיהם יש לחזור ולספר בהם ועליהם.

חג שמח! ו"שבוע טוב"!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.