9.2.19 ד' אדר א' תשע"ט
אחרי מופעיו האור-קוליים המכוננים של משה בהר סיני, מגיע הזמן בו צריך ליישם, במציאות המדברית, את המתחייב מהאירוע ההיסטורי החד פעמי הזה. זאת עושים בפרשת "משפטים". פרשה המעבירה את החזון לענייני מנהלה ודפוס אירגוני, לחיים עצמם. חמישים ושלוש מצוות מתוך תרי"ג (613) המצוות הכלולות בתורה, כתובות בפרשת "משפטים". המפורסמות שבהן הן: כללי ביטול העבדות, היחס לאלימות, עדות שקר, שוחד, איסור בשר עם חלב והשבת. עכשיו צריך לרדת לפרטים, להתאמות וליצור "כלי עבודה" כדי לקיים דפוסי חיים מסודרים, שיממשו את המעבר בין רגעי ההתלהבות, האופוריה וההתרגשות לחיי יומיום השגרתיים, להפכם לפרטים קטנים ומעשיים בסעיפים ותת סעיפים ובלבד שייושם המסר הגדול, שתישמר הרוח הגדולה.
בהמשך לנושא מעמד האישה היהודיה מפרשת "יתרו". באמצע המאה ה- 19 נשמעה קריאה אחרת, נימה חדשה לדמות האישה. לא בתיאוריה מהפכנית אלא בשירה כתובה. כשהיינו בכיתה ז' למדנו אצל פולי על תנועת ההשכלה כשאחד החשובים בה היה המשורר י.ל. גורדון. (למשמע שמו מצאתי שותף לשם גורדון ויותר מכך שכתב גורדון עם "וו". אצלנו במשפחה, פרט לאבא, כולם כתבו גרדון בלי ה"וו"). למדנו על תפיסתו הרחבה של החברה היהודית בגולה שבאה לביטוי באמרתו: "היה אדם בצאתך ויהודי באהליך" שהפכה, לסיסמה אצל היהודים המשכילים. אבל מה שאני זוכר יותר זה את הדגש ששם פולי על דמותו של יל"ג על "היותו דובר שחרור האישה מהכבלים החברתיים והדתיים, שהיווה ביקורת על הממסד הרבני". בשבילנו, בקיבוץ, לא היה בזה שום חידוש כאן חשנו בשוויון מלא בין הנשים לגברים. פולי סיפר שבגולה הנשים חיות אחרת. יש כמה שירים שפולי קרא בפנינו והפתוס בו קראם זכור עמי עד היום. אחד מאלה היה "קוצו של יוד" של יל"ג שנכתב ב- 1876 שמתחיל כך:
אשה עברייה מי יידע חייך/ בחושך באת ובחושך תלכי…
תהרי, תלדי, תיניקי, תגמולי / תאפי ותבשלי ובלא עת תיבולי…
שיר שגם אם היה נכתב היום היה מעורר סערה.
מה קרה לפני 90 שנה בקיבוצנו. 1929הייתה שנה מיוחדת בתולדות הקיבוץ, 1. ינואר: משמר העמק נותקה לחלוטין בשל גשמים. 2. פברואר: רוקפלר (נדבן ובנקאי אמריקאי מפורסם) עמד לבקר בעתיקות מגידו, ממשלת המנדט הבריטי מיהרה לסלול כביש לרגל ביקורו מחיפה למגידו העובר ליד משמר העמק, מאות פועלי כביש התרכזו בקיבוץ. הכביש נסלל תוך חודש. האירוע הסתיים בנשף גדול. 3. מאי: וייצמן ביקר בקיבוץ. הוקמה המשתלה לעצי יער. 4. אוגוסט: פרצו המאורעות. אל הכפרים אבו שושא ורובייה באו מסיתים מהעיר. ב-25.8 ישראל חדרי טבע בירדן. ב-26.8 בלילה הותקפה משמר העמק ביריות והמון ערבי התקרב למקום. הגיע הקצין הבריטי דאף עם מספר שוטרים לעזרה. ב-27.8 משטרת המנדט דרשה לנטוש זמנית את הנקודה. עוזבים לעפולה. הערבים שרפו את את הגורן, עקרו עצים בחורשה, שברו שתי מצבות בבית הקברות וגנבו את התירס מהשדה. 5. ספטמבר: ב-7.9 , 17 חברים חזרו למשמר העמק כדי לשמור ולבצר את הנקודה. הקימו גדר בטחון וחפרו חפירות הגנה. 25.9 גם חברות הגיעו לקיבוץ התחילו להעביר את מחנה הקיבוץ מעפולה למשמר העמק, מהלך שהסתיים ב- 4.1.1930. שכל הקיבוץ על ילדיו הגיע למשמר העמק.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 