15.6.19 י"ב סיון תשע"ט
הרהורים בעקבות חג השבועות: בשבוע שעבר מניתי את תשעת השמות שיש לחג השבועות. אפילו אנחנו כבר אומרים חג שבועות ולא חג הביכורים כפי שנהגנו לכנותו שנים רבות. האם אנחנו הולכים ומתקרבים למגמה שייקרא לחג "חג מתן תורה"? אני חושש מאוד שכך נתקדם מהר ל"חג כפיית תורה" במדינת ישראל, ובכך, (בחוקה) נשאף לחזור לחיות כמו ב"ימי דוד המלך".
מורי לימדוני שיש ויכוח היכן היה עם ישראל בעת 'טקס' מתן התורה על ידי משה, האם למרגלות הר סיני (גירסה אחת) או תחת הר סיני (גירסה שניה) במילים אחרות: אם קיבל את התורה למרגלות ההר, קיבלה תוך חופש, או אם קיבל אותה תחת ההר קיבלה תחת הפחדה, בכפייה!. אני חושב שההיסטוריה מוכיחה שהתורה התקבלה בכפייה, ולא זו בלבד אלא גם בשאיפה לכפות את תורתו על כל העממים המפריעים לעם ישראל בדרכו הארוכה במדבר.
רק לפני חמישים יום חגגנו את חג הפסח חג החירות וכבר אנו חוגגים את חג הכפייה הדתית? לא הייתי מעלה הרהורים אלה אלמלא כל מה שמתרחש היום "במדינתנו האהובה". לפני לא הרבה שנים ידענו להגיב על ה"דברים הנוראים" שנשמעים ונכתבים, היום חדלנו להיות גורם משפיע. עצוב.
ואם עסקינן בנושאי כפייה דתית , שמעו את הסיפור הבא שמצאתי בספריית "בר אילן":
סיפור הגדת המדינה. את 'הגדת העצמאות' חיבר ועיצב : אהרון מגד. בהוצאת מטכל/אכא – תשי"ב, 1952. חוברת זו היא כנראה הניסיון הראשון לחבר הגדה לעצמאות ישראל. מגד עשה טעות חמורה וחיבר את הגדת העצמאות במבנה של ההגדה של פסח, כשצ.ה.ל תופש את מקומו של אלוהים. ודוגמית קטנה מתוך ההגדה: המפקד (קורא בטקס): "לא ע"י מלאך, ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח היכינו את האויב ויכולנו לו, כי אם ע"י צ.ה.ל שרוחו דרוכה וזרועו עזה!
נרים כוס שלישי לחיי צ.ה.ל.!"
הניסיון הזה כשל עוד באיבו בלחץ הרבנות הראשית, אך עותק ממנה מצאתי בספריית האוניברסיטה (ראו צילום). הפסילה נעשתה בשנה הרביעית למדינת ישראל שבראשה עמד בן גוריון שמאחוריו מפא"י ומפ"ם. ולסגור מעגל: בשביל למנוע את "כפיית" מתן תורה היום…היו צריכים כבר אז להפריד בין הדת והמדינה!
"שבוע טוב"!
וברגע האחרון: ברכות מכל הלב לתימור על קבלת התואר מוסמך אוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ( M.A) בהצטיינות!!!
שבועטוב 