29.6.19 כ"ו סיון תשע"ט
במרכזה של פרשת "שלח לך", משה שולח שנים- עשר מרגלים לתור את הארץ ולדווח על הממצאים מכל ההיבטים : גיאוגרפי, דמוגרפי, כלכלי, מדיני, צבאי וחברתי. וכששבו מהמשימה, כך כתוב: "ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה אל בני ישראל לאמור הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות". ציטוט מפרשת השבוע. קטע זה מעלה את השאלה האקטואלית מה התקשורת צריכה לספק לנו, עובדות או דעות. האם רק לספר מה היה, הווה, קורה, או גם לתת דעות ופרשנויות למתואר בכתבה. שנים עשר המרגלים נשלחים מהמדבר לארץ ישראל כדי לשוב ולדווח למשה ולעם מה ראו והרוב ביניהם (עשרה מתוך שנים עשר) חוזרים עם מסקנות קשות על כך. ואומרים: "הארץ אינה טובה לנו, לא כדאי להמשיך הלאה בדרך". מהו בעצם חטא המרגלים הנחשב לחטא היסטורי, שהעונש עליו היה: שעל ארבעים הימים בהם ריגלו בארץ ישראל ינדוד העם במדבר ארבעים שנה. בהיבט התקשורתי, הם בסך הכל לא הבדילו בין העובדות שהיה עליהם לספק לבין דעותיהם ותחושותיהם האישיות ושמו את הדגש על הפרשנות האישית לחוויותיהם בארץ. במילים אחרות הם הפכו ממדווחים לפרשנים ומכאן קצרה הדרך, לתפקיד 'היועצים'. הם נשלחו להביא מידע אבל חזרו וסיפרו לא רק על המציאות שראו אלא הדגישו את פרשנותם האישית ובכך גרמו לעם לרגשות מרירות , תיסכול וחוסר מוטיבציה להמשיך את המסע אל היעד שנקבע. ולא נותר לנו אלא לחשוב גם היום, שכל ידיעה בתקשורת ראויה לקריאה ביקורתית ולחשיבה – האם מוסרים לי בידיעה אינפורמציה, או באים 'להשפיע' עלי על ידי הבעת דעה ועל פי זה לנקוט עמדה. ונחזור עוד רגע למרגלים שלנו. 'שטיפת המוח' שהם עשו לעם במדבר לא צלחה והוכחה לכך שגם היום אחרי 3000 שנים אנחנו קוראים בארצנו את הפרשה הזו שמסקנתה הייתה שאין סיכוי ואין טעם להגיע לארץ ישראל. אם לתאר את הסיטואציה בכתבה מהיום זה ייראה בערך כך: "העם התקבץ לעת ערב ברחבת המשכן לקבל את פניהם של המרגלים. לראותם ולשמוע את דברם. כשסיימו לספר על מסעם אמרו : זהו, "העם אמר את דברו"! הבה נחזור מהר מצריימה! וכשהמיעוט, שני הנציגים שסברו אחרת אמרו את דברם, כשהם נושאים מוט ועליו אשכולות ענבים ורימוני הארץ להמחיש את טוב הארץ, ההמון שאג: "אלה 'שמאלנים' אלה"! בוז להם! משה, הנביא והמדינאי, עמד מאוכזב מהדו"ח ששמע ואמר לעצמו: "לא לכך התכוונתי ששלחתי דווקא את שנים עשר המכובדים הללו לתור את הארץ, עליהם היה לספר לעם את מה שאני אומר כבר זמן רב, שהארץ המיועדת לנו טובה היא, ארץ זבת חלב ודבש. בנאומו לעם דחה את הדו"ח שהוגש לו וסיים את דברו ב"עלה נעלה" והורה להמשיך בדרך. העם השפיל את עיניו והמשיך בדרך הארוכה לעוד 39 שנים במדבר.
השבוע הסתיימה שנת הלימודים של תשע"ט. אנחנו רוצים לברך את תום בגנו, את רומי בסיימה את הגן כשפניה לכתה א' ואת לי, גלי, ניר, תלמידי ביה"ס היסודי ואת מאי, אורי, אן ומור (שכבר סיים ובורך) תלמידי התיכון, את ספיר בסיימו שלב א' במכינת טרום צבא, וגם אני מסיים עוד שנה בלימודיי.
סוף שנה, כידוע, מבשר על כך שהנה, הנה באה שנה חדשה: שיעבור עליכם החופש בנעימים, בילוי מהנה וגם משמעותי, וכמו שאמרו הורי: 'שתנוחו ותצברו כוח' לקראת שנת הלימודים הבאה עליכם לטובה, שמן הסתם גם יהיו בה גם קשיים. ואל תשכחו לבוא ולשמח את הסבים שלכם!
"שבוע טוב"!
שבועטוב 