21.9.19 כ"א אלול תשע"ט
פרשת השבוע "כי תצא" עוסקת בנושאים רבים: היתר לקחת שבי בקרב אשה יפה בת האויב, בתנאי שיש להחזיקה אותה חודש ימים כדי להחליט אם רוצים בה. לה כמובן אין זכות דיבור במשטר הפטריארכלי שהיה. אחרי חודש יש להחליט אם לקחתה או לשחררה אבל חל איסור מוחלט על מכירתה. יש גם עיסוק ביבום ויש גם הנושא הפחות חשוב ופחות ידוע (ולשכמותו אני אוהב להתייחס) והוא "הלא"! ספרו ומצאו ש-78 פעמים נזכרת בפרשה המילה :"לא"! הלאווים האלה ברובם עוסקים במה שנקרא "הפרדה בין הדבקים". הלאו הראשון אומר: "לא יהיה כלי גבר על אישה, ולא ילבש גבר שמלת אישה…" מהמילים "לא ילבש גבר שמלת אישה ניתן להבין שבאותם הימים היו שני סוגי שמלות שמלת אישה ושמלת גבר. פרט לכוהנים שהיו פטורים מהשמלה ולבשו מכנסיים, כדי שיוכלו לטפס במעלות המזבח בלי חשש. יתר הגברים והנשים לבשו שמלות דמויית הגלבייה בת ימינו. גם המשפט הנאמר ב"ישעיהו": "שמלה לך קצין תהיה" מעיד על כך שכולם לבשו שמלות. אבל יש עוד הרבה דוגמאות בפרשה שבהם מצוייה המילה "לא" למשל, "סכנת" עירוב מין בשאינו מינו, איסור ללבוש שעטנז – צמר ופשתים יחדיו. או לא תזרע כלאיים, או לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. וגם את "שילוח הקן". משמעותי לא פחות המשפט: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל האלוהים גם דור עשירי". האם כאן מתחילה ההסתגרות של עם ישראל? משה חוזר ומדגיש שלא לחיות בחברת גויים, מחשש שמא אורחות חייהם ואמונותיהם ישפיעו על העם לחזור אל העבודה הזרה. ושימו לב משה דיבר על "עמוני ומואבי" ולא אמר "עמונית ומואביה". ואנחנו יודעים על מואביה אחת שהפכה להיות סבתו של דוד המלך. יש גם שורה של לאווים העוסקת בכספים, במלווה ולווה, ואנחנו מכירים גם המונחים "הכרח לא יגונה", "פיקוח נפש דוחה שבת" ו"הכסף מטהר ממזרים" הכל בא מהפרשה הזו ואסתפק בכך הפעם.
השבוע אירחנו את אלי עמיר בשני ערבים. חלק מחייו התחנך בקיבוצנו וחוויותיו מאז גם באו לביטוי בספריו השונים כולל בספרו האחרון "נער האופניים" עליו זכה ב"פרס ברנר".- כמובן שבירכנו אותו אישית – "פרס ברנר" בעיני, הוא אחד מהפרסים החשובים בתחומי הספרות. זו הזדמנות להזכיר ולספר על דמותו היחודית . יוסף חיים ברנר (1881-1921) שנולד באוקראינה, היה סופר, מבקר, הוגה דעות, מתרגם, מחנך ומנהיג ציבור. היה מחשובי המייסדים של הספרות העברית החדשה והשפיע רבות על בני דורו ועל הדורות לאחריו. למד ב"חדר" ובישיבות ובנערותו עזב את הדת והצטרף לתנועה הסוציאליסטית היהודית ה"בונד". הוא רכש השכלה בלימודים כלליים והחל מתרועע עם סופרים ולכתוב בעצמו. ב-1909 עלה לארץ, רצה לעבוד בחקלאות דוגמת א.ד.גורדון אך כעבור שבוע, לעדותו, זנח את הרעיון ועסק בכתיבה ופעילות ציבורית. בספריו "בחורף", "מכאן ומכאן" "שכול וכישלון" ועוד. הדמויות מאוד מיוסרות וסובלות וגיבוריו מתמודדים עם עולם קשה ואכזר. ברנר נרצח ע"י פורעים ערביים והוא בן שלושים ושלוש בלבד, עם חבריו בפרעות תרפ"א (1921) ביפו כשהתגורר עם כמה חבריו בבית יצקר שבפאתי יפו, שסירבו להתפנות ולעלות על הרכב שנשלח לחלצם. היה נשוי במשך כשנה ונולד לו בן ששמו אורי, שהיה לימים סגן מפקד הפלמ"ח.
סיכום קצר לבחירות שמאחורינו: הטוב שבהן – 1. ביבי לא מצא את המלוכה! העם לא רצה במלך! ובמשפחת המלוכה. והפחות טוב – 2. המרכז שיחק יפה אבל בתוצאה השיג רק תיקו מאכזב. והגרוע – 3. השמאל הולך ומצטמק. ואם להביט עלינו, איבדנו את הרצון להוות כוח פוליטי במדינה ובחרנו בכוח הכלכלי, בחלקו קפיטליסטי לחלוטין, שאחד מסימני ההיכר שלו זו הפילנתרופיה: לחלק כספים ולא להפיץ רעיונות ודוגמה אישית, אז על מה נלין? צלצל לי הבוקר חבר (מתקרב ל-90) ואמר לי: "מהלילה אני רק מעלה זיכרונות מהעבר וזה מה שעושה לי טוב". מי שיכול… אשריו.
ואסיים בטון שמח של הווה ועתיד ונאחל לג'ני יום הולדת שמח ומאושר עם תימור ועם הילדים. יום הולדת, ובעיקר כשהוא בא בסמיכות לראש השנה הוא יום של "חשבון נפש" המסכם את המעשים הטובים (או לא טובים) בשנה שחלפה ואיך ניתן להשתפר בשנה הבעל"ט. תקוותנו: לשינוי אחד-
שתבואי/ו אלינו יותר! אוהבים אותך מאוד, מאוד.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 