"שבוע טוב" (401)

2.11.19   ד' חשון תש"פ

ברכות: לסיון ליום הולדתה ברכות ואיחולים להצלחה במעשיה החשובים והרבה שמחה ואושר לך במשפחתך עם לירן ועם שהם וספיר וגם אתנו, המשפחה הגדולה. וזר ברכות גם לך מיה ביום הולדתך שחל היום הזה ממש. הצלחה במקום עבודתך החדש, נחת ושמחה במשפחתך, עם הדר ועם מור, אורי וניני. וברכות לרחל ואריק, שזה חגם! איחולי/בקשתי: על אף שביתכם באולימפוס, אנא, רדו קצת מההר ותגיעו גם אלינו.
כלות יום הולדת יקרות, קבלו את חיבוקינו.

נפילת האדם – אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת ציור: האב לוקאס קראנאך מהמאה ה-16

"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני היקום"… כך נפתחת פרשת השבוע "בראשית" הפותחת את מחזור 54 'פרשות השבוע' של השנה. העולם נברא ע"פ חכמינו במאמר: אמר אלוהים ויהי אור – והיה אור! אמר אלוהים: "תדשא הארץ דשא עשב" – והארץ הצמיחה דשא וכך הלאה והלאה וכך נברא גם האדם. וכך הגענו גם לסיפור גן העדן. אבל החיים אינם רק דיבורים, אם היינו חיים רק לפי הדיבורים היינו עד היום ללא ספק חוגגים בגן העדן. אבל החיים הם גם מעשים! לפעמים טובים לפעמים רעים, ועל כך עלינו לומר תודה לנחש! על שהיה ערום וערמומי, מרדן ותחמן, מסית ומדיח, הוא המניע, לכל מה שהתרחש בגן בימים ההם. הוא- הוא שגרם לחוה לקטוף את התפוח מעץ הדעת ופיתתה את אדם לנגוס ממנו, מעשה שהביא לגירושם מגן העדן, לרצח הבל ע"י קין, למבול, לאין ספור מלחמות וכו' וכו'. לכן אולי כולנו שונאים את הנחש וחוששים מפניו. כי אלמלא הוא ופעילותו החתרנית, הרי היינו עד היום שוכני גן העדן. נהנים מפריו, מהנוף הנשקף, הולכים עירומים, נטולי חשיבה עצמאית ונטולי חמדנות ורכוש. על כך נאמר: "אלוהים מדבר והנחש עושה". בזכותו החל האדם לחשוב ולהבין שסוף מעשה במחשבת תחילה, בזכותו קיימת היצירה האנושית, ההתפתחות הטכנולוגית, השקפות עולם שונות וחופש בחירה. על כל אלה ועוד: "תודה, נחש"!

נסענו עם סיון ולירן לטקס קבלת פרס "בית התנ"ך" לספיר על עבודת הגמר שלו "הגיבור שנשכח – היבטים על שלטונו של המלך אחאב". בית התנ"ך הוקם ב1932 ע"י דיזינגוף ראש העיר תל אביב, להנצחת אשתו צינה ונקרא היום ע"ש בן גוריון. היום משמש כמוזיאון ומרכז חינוכי להפצת התנ"ך. הטקס לא היה מכובד ואפילו רשלני, אך גרם לי להתרוממות רוח. להפתעתנו פגשנו שם את אבשלום קור ידידי מימים, שהנחה את הטקס. ובדברי הפתיחה אמר (בערך ): "לפני 30 שנה נפגשתי עם עמרם במוסקבה ואחר כך גם עם רעיה ולא הייתי מאמין שאחרי 30 שנה אנחה טקס קבלת פרס בתנ"ך לנכדו." במהלך הטקס, כאשר ניתן הפרס לספיר, הרגשתי גאווה עצומה. חשבתי על אבא שלי כמה  היה מאושר לו היה נוכח באירוע הזה.
כשנפרדנו מסיון ולירן ליד ביתנו אמרתי להם: "נשמח להצטרף גם לטקס הבא"! וזה נאמר בכל הרצינות.
היום הוא השני בנובמבר שהוא יום הצהרת בלפור שניתנה ב1917 ועניינה הוא בהכרה בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל.  ועל כך בשבוע הבא.

"שבוע טוב"!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.