19 י"א חשוון תש"פ
פעמיים בהיסטוריה של עם ישראל ניתנה הצהרה/הכרזה בין לאומית על זכות עמנו בארץ ישראל. הראשונה אירעה בשנת 539 לפני הספירה ע"י כורש מלך פרס, המכונה "הצהרת כורש", והשנייה, המכונה "הכרזת בלפור" ע"י הלורד בלפור שנמסרה ב- 2.11.1917 לרוטשילד. הצהרת כורש אמרה: "…אלוהי השמים פקד עלי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה. מי בכם מכל עמו, יהי אלוהיו עמו יעל לירושלים וכל הנשאר מכל המקומות אשר הוא גר שם ינשאוהו אנשי מקומו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם הנדבה לבית האלוהים אשר בירושלים". במילים פשוטות הצהרת כורש עודדה את גולי בבל לחזור למולדתם, למרות המכשולים הרבים שבדרכם ולבנותה מחדש.
הכרזת בלפור ניתנה, כשארץ ישראל נמצאת תחת שלטון המנדט הבריטי. ואמרה: "…ממשלת הוד מלכותו מביטה בעין יפה על הקמת בית לאומי לעם ישראל בארץ ישראל".
את שתי ההכרזות האלו, עם ישראל קיבל כאישור לזכויותיו הקדומות לשיבת ציון. וייצמן נשיא ההסתדרות הציונית ב1917, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל) פירש את ההכרזה ואמר: "… רק על ידי מאמצי היהודים יקום הבית הלאומי. כי הצהרות בלבד לא תבנינה את הארץ. רק אלה היוצרים עובדות היסטוריות, המקוממים שממות עם וארץ אלה הם הבונים האמיתיים. שבח ליד העובדת, החלוצית, הבונה והגואלת בעיר ובכפר". את הכרזת בלפור, שהיה יום חשוב מאד, חגגנו כילדים ונערים יחד עם כל חברי הקיבוץ וציינו אותו מדי שנה. אגב, כתגובה להכרזה התארגנה קבוצה של 550 איש בישוב היהודי, כדי להתגייס מיידית לגדוד העברי בצבא הבריטי. האירוע הגדול השני שחל השבוע הוא "7 בנובמבר" יום המהפכה הבולשביקית שגם אותו חגגנו בגדול מדי שנה והיה אחד "החגים" הגדולים שלנו כסוציאליסטים וציונים. עליו כבר סיפרתי בעבר.
השבוע קראנו את פרשת 'נח' העוסקת גם בבניית מגדל בבבל (עירק היום). שאלתי את לי (בכיתה ב') האם הוא למד על כך בכיתה ומה למד? תשובתו הייתה: "האנשים רצו לבנות מגדל גבוה כדי להגיע לאלוהים ולהשתוות אליו. אלוהים ניסה למנוע את הצלחת הבנייה בכך שגרם להם לדבר במגוון שפות ולא להבין אחד את השני". ומה אני חושב? הבנייה ותגובת אלוהים מעלים את בעיית התקשורת הבין-אישית. מה היה שם? פועלי כל העמים שחיו באותה עת, התאחדו באחווה גדולה, כדי לבנות מגדל ענק שראשו בשמיים כדי להגיע לאלוהים. מבצע אדיר שנועד להפגין את כוח היצירה והיוזמה של האדם. בניית המגדל נעשתה תוך שיתוף פעולה מלא, בשפה אחת מובנת וחזון משותף. אלוהים ראה בבנייתו התגרות בכוחו, בכוחות שליטתו על הנעשה בעולם שזה עתה ברא.
מאחר שכבר התחייב שלא יוריד על הארץ עוד מבול אמר לעצמו: "אכה אותם בפגיעה בקשר ביניהם, בגרימת חוסר הבנה ביניהם, שתוליד סכסוכים וריבים" וכך היה! הוא בלל את שפתם, הם חדלו להבין זה את זה ורבו הסכסוכים ביניהם. השפה המשותפת שהייתה כלי העבודה הבסיסי בהקמת המגדל הגבוה, בבת אחת שובשה וכל המפעל קרס והפך למקור ריב, מדון ופירוד בין בוניו ובין העמים שלהם. זו הפעם הראשונה בתנ"ך שאנחנו רואים את חוזקה וכוחה של התקשורת בין בני האדם ובהעדרה- לאן זה מוביל.. מאז ועד היום איש אינו מאשים את אלוהים אלא רק את עיוותי התקשורת.
מוצ"ש, 4.11.1995 ליל רצח רבין הבלתי נשכח ובלתי נסלח. והרוצח ניצח?! השבוע ציינו 24 שנים ללילה ההוא.
מתוך שיר "הרעות" שרבין כל כך אהב:
…הרעות נשאנוך בלי מילים / אפורה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים / את נותרת אדירה ודולקת….
וברכת "מזל טוב" לרז ושרון בהולדת מיכאל וברכות חמות לאורנה וניר וכל המשפחה.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 