28.12.19 ל' כסלו תש"פ
תאריך כזה מרשים! ליהודים אורה ושמחה. לנוצרים ערב ראש השנה. נראה שכולם ששים ושמחים. חג החנוכה נמשך שמונה ימים. בהם אנו מדליקים שמונה נרות על בסיס סיפור נס כד השמן, ואולי, על בסיס שמונת הקרבות שניהלו המכבים עם הצבא היווני (בין השנים 167-160 לפני הספירה). את הקרבות הללו, שחלקם נלמד עד היום באקדמיות, חלקם מסופרות ומושרות בגני הילדים ובכתות וכולם מספרים על הניצחונות הגדולים של המכבים המעטים, הנלחמים מול הצבא היווני הגדול המודרני שבראשו השריון – הפילים. כולנו עברנו את כל ה"סיפור", כ"שחקנים", שיחקנו את "הנר", אחר כך את ה"לוחם המכבי" ואחר כך את "הקלגס היווני" אחר כך היינו "ניצבים" בבית המקדש כשפנינו לתפקיד הכהן הגדול, שיחקנו את מתיתיהו ובניו וכולנו רצינו להיות יהודה המכבי, ו"תפקיד" שלא רצינו לשחק, להיות אחד מבניה של חנה ועד שזכינו לקבל תפקיד בפואמה הנפלאה של אלתרמן "זה היה בחנוכה". ותמיד תמיד סיימנו את הנשף במחרוזת שירי גבורה כמו "מי ימלל גבורות ישראל" ו"אנו נושאים לפידים" בהתרוממות רוח. במילים אחרות, ההזדהות שלנו עם המכבים הייתה שלמה ומושלמת. ככה מפתחים תודעה וגאווה לאומית. ב-6 קרבות ניצחו המכבים וב- 2 הפסידו בהם הקרב השמיני והאחרון, בו נהרג יהודה המכבי. אגב, מתוך חמשת בני מתיתיהו, 4 בנים נהרגו בקרבות והרמב"ן אומר שכך קרה כיון שלא השתייכו למשפחת כוהנים. מרד המכבים הפך בזיכרון הקולקטיבי שלנו למיתוס והדגש היה על ניצחון ה"מעטים מול רבים" ונתן השראה למרידות שחרור מעול זרים נוספות, שהמפורסם בהם הוא מרד בר כוכבא בתמיכת ר' עקיבא שהסתיים באסון לאומי. לאחר כישלון המרד. בעליות הראשונות בתחילת המאה ה-20 החלו החלוצים לייחס למרד המכבים ערכים נוספים של עצמאות לאומית. וראו בהם גורם חשוב ליצירת חזון ציוני לעם המתחדש במולדתו העתיקה. ההשוואה בין אירגוני המרי בתקופת המנדט ואחר כך ביחידות עילית בצהל למכבים, העלו על נס את חכמת הקרב, אומץ הלב והנחישות. וכך אנו חוגגים את החג עד היום בדגש על הנחלת הערכים וסיפורם של האנשים המופלאים האלה לדורות הבאים.
נזכרתי שלאחר שנבחרתי למזכיר בגיל 31 הלכתי לשוחח עם רמי יבזורי ז"ל, שהיה המזכיר הצעיר בתולדות הקיבוץ (בגיל 27 ), לשמוע ממנו על התפקיד. לא הספקנו לדבר הרבה על התפקיד המצפה לי, רמי, שבשבילי היה תמיד דמות לדוגמא אישית התחיל לספר לי על "מחקר" היסטורי שהוא עושה על קרבות המכבים וישבתי שעה וחצי מרותק לתיאור מפורט של כל קרב וקרב. תהיתי, איך ואיפה הוא מוצא זמן לעסוק בנושא כזה. לאחר שנים רבות פניתי אליו עם הרעיון שיספר על כך באיזו תכנית שעשיתי. שאל – "כמה זמן אתה נותן לי?" עניתי: "12-15 דקות". השיב: "אין על מה לדבר, אני צריך שעה –שעה וחצי בשביל להסביר את הניתוח שלי לקרבות המכבים". וכך לא יצא דבר מפנייתי זו. וחבל לי….
ובהתייחס לחגיגות הסילבסטר הבעל"ט, שגם אתם תערכו בעוד 3 ימים, אזכיר את ה"נובי גוד" (שנה חדשה) בברית המועצות. לאחר מהפכת האוקטובר ב- 1917 המשטר הקומוניסטי ביטל את הדת ומוסדותיה בנימוק שזו אינה עולה יפה עם עקרונות המפלגה הקומוניסטית ורק ב- 1936 (כעבור כ-20 שנה) הוגשה לראשונה בקשה לשלטונות לאפשר להציב עצי אשוח בבתי הספר, מועדוני נוער ובבתי הקולנוע. אבל גם במשטר הקומוניסטי הוענק לליל קבלת השנה החדשה מעמד מיוחד בשל היותו סוג של חג עממי נרחב. ה"נובי גוד" נהיה לחג הלא קומוניסטי היחיד שנחגג במדינה. הנובי גוד נחגג בישראל ע"י העולים מרוסיה מדי שנה, ובגדול.
"חג שמח" ו"שבוע טוב"!
שבועטוב 