"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
12.9.20 כ"ג אב תש"פ
מחשבות בשלהי אלול:
קראתי ב"דף לחבר" את שני העמודים + על הגדרת תפקיד המזכיר וגיחכתי. וכל זה למה? הצורך בתקנון/ת הוא ביטוי לחולשה! אחרת לא היו זקוקים לו. יצירת תקנון הוא גם סוג של ביטוי לחוסר אמון "במצב", כי אחרת אין בו צורך. שינוי השם המוצע, זה 'שינוי אדרת לאותה גברת'. מה זה "מנהל המגזר החברתי" שלידו "הנהלת המגזר החברתי"? למה, מזכיר ומזכירות כבר לא טוב? כל כך הרבה מילים וזמן הושקעו, בגלל איבוד אמון ואמונה בחיי הקיבוץ שמצריכים בניית חישוקי חישוקים?
מזכיר נבחר ע"י חברי הקיבוץ, לתקופה מוגדרת! הוא האדם המכוון, לפעמים מכונן, את ארגון החיים היומיומי של הקיבוץ וקובע את 'סדר היום הקיבוצי בבעיות חברה ופרט, בשמחה ובימי עצב. הוא לא מחויב בהשכלה מיוחדת- אופיו והתנהלותו, יושרו ומאור פניו לחברים, חשובים הרבה יותר, וודאי שאסור שייבחן/ר ב"מכון חיצוני בלתי תלוי". לצדו ועימו עומדים בעלי תפקידים נבחרים אחרים. לקבלת החלטות שוטפות נבחרת מזכירות שהיא 'סינתטית' ובה נציגי כל הגילאים, הסקטורים ו"אזרחים". ומעל לכל עומדת שיחת הקיבוץ. המזכיר חייב לקיבוץ מידע שוטף (לרשותו הדף לחבר והוידאו), הוא חייב להפעיל את שיקול דעתו והשקפתו העקרונית והמעשית לתמוך ולעודד פעילויות בהגינות, בתום לב ובסבלנות רבה, לטובת הקיבוץ. ירצה ליצור לו צוות יועצים – שיקים, ירצה למנות דובר לקיבוץ, זכותו, ירצה לפרסם "אגרת לחברים –אישית" -שיכתוב. ירצה לשים דגש על פוליטיקה, או טיפוח רעיונות חדשים או על עתיד הקיבוץ – יש לו יד חופשית לקדם את הנושא. כל יתר הכתוב ב'דף' תחת הכותרת "הגדרת תפקיד המזכיר" אלה הם כלי עבודתו בבחינת "ירצה יאכל" ואי אפשר לכפות אותם עליו. ולדוגמה שאינה כתובה, בחרתי דווקא בנושא איך לסיים את התפקיד: אנחנו מתבלבלים היום בין "בעלי תפקידים מרכזיים" לבין "בעלי מקצוע". חברים המכהנים תקופה ארוכה אמנם צוברים מקצועיות לאורך הזמן אך גם הם ברי החלפה. רכז משק או מזכיר הם בעלי תפקיד וכל תפקיד הוא זמני ולכן נתון להחלפה. אני יודע כמה זה קשה אחרי שנים לא מעטות לחזור להיות "סתם" חבר. אבל זו מהות החיים בקיבוץ. אנחנו כחברה צריכים את הריענון הזה, התחדשות הזו. לדעת, להרגיש ולקבל שיש גם גישות ודרכים שונות ורוח שונה להצעיד את הקיבוץ. ואפילו רק בדגשים אחרים, גם זו לטובה. המסקנות: 1. להגדיר את אורך הקדנציות ולעמוד על כך. 2. לאפשר ולחייב את ממלאי התפקידים המרכזיים בתקופת צינון ו'מילוי מצברים' בין התפקידים שעוד "נכונו" להם בעתיד. אם אספר שככה זה היה בעבר, תגידו: "היום זה אחרת". אבל לא כל מה שהיה, הוא לא בהכרח לא נכון! לכן אני חוזר מדי שבוע ואומר: "זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"!
וברוח טובה ושמחה בפרוס השנה החדשה תשפ"א: אנחנו מברכים את ג'ני ביום הולדתה! (בעוד ימים אחדים) רק היא ואנחנו יודעים עד כמה אנחנו חשים את הדאגה לנו, התמיכה והעידוד, את העניין ותשומת הלב אלינו. אנחנו מאחלים לך המון אושר ושמחה לך, עם תימור וילדיכם. ותמיד תזכרי שאנחנו כל הזמן מחכים לכם! אנחנו מאוד אוהבים אותך!
ו…אנחנו מאוד מאושרים שיהב ורעות באים לקיבוץ לבנות בו את ביתם. אנחנו מאושרים כי יש משהו אמיתי בהרגשה, שנכדיך ממשיכים לחיות על האדמה שעליה הורינו הקימו בעבודה קשה את הקיבוץ שהוא בית וגן פורח, במקום בו אנחנו נולדנו. חיינו בו את כל חיינו כרעיון ובהגשמתו והמשכנו את דרכם, בו הקמנו את משפחתנו הגדולה! ויש לנו הרבה נחת!
נעשה כל מה שתבקשו כדי שקליטתכם תצליח! אנחנו, בנינו ובני בנינו, כולנו! שבמהרה תהיו מ'ברוכים הבאים' ל'ברוכים הנמצאים'!
"שבוע טוב"!
שבועטוב 