"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
20.3.21 ז' ניסן תשפ"א (שנה עשירית)
נושא השקיפות בחיינו חוזר ועולה מדי פעם. ואין מתאים להתייחס אליו מבשבוע זה, בו אנו קוראים את פרשת "פיקודי". משה רבנו ראה חובה לעצמו לדווח לעם, לתת לו דין וחשבון על הוצאות הקמת "המשכן", לא על הסך הכל בלבד, אלא בפירוט מלא- כמה ממון נאסף מן העם ומה נעשה בחומרים שנתרמו. משה אמר: "אם אוספים כסף מהציבור למטרה כלשהי, יש למסור על כך דיווח מסודר" והכל כדי למנוע חשדנות מצד אחד וכדי להופיע בפני העם, כאדם נקי וגלוי לב, כדוגמת מופת. הוא כינס את כל שש מאות אלף העברים אשר יצאו עמו ממצריים והסביר להם על כל פרט. הוא לא חיכה לשאילתות, לא לדיבורים מ"השולחנות", הוא יזם והוא החליט איך הוא צריך לנהוג כמנהיג, כמוביל ולכן כינס את כל העם שישמע מפיו דיווח ישיר. מובן שלכנס את אלף שלוש מאות אנשי משמר העמק ולתת תמונה שלמה מה מתרחש בחצרנו זה בלתי אפשרי. אבל לא צריך להיות "משה" כדי ליצור שקיפות.
הפרשה עוסקת גם ב"מסביב" לבניית המשכן ב"תרבות ואומנות": תפקידה של ספרות, ציור, פיסול או מוזיקה הם להעלות מושגים רוחניים המוטבעים בנפש האדם פנימה. אמר על כך הרב קוק: "האמנות אמורה לבטא את כל מה שמסתתר בעומק הנפש, שיש בה טוב ורע. יש דברים גבוהים ונמוכים אבל כל אלה הם "האוצרות" שמבשמים את אוויר מציאות החיים. וכל זה נכתב בעקבות פרשת "פיקודי" המתאר פעילות תרבותית אמנותית ענפה בבניית המשכן.
בכל זאת אי אפשר בלי לספר משהו על חג הפסח הקרב. הפעם אזכיר את הניסים שהתחוללו סביב יציאת מצריים. בטרם יצאו בני ישראל ממצריים ראו במו עיניהם את נפלאות מכות מצריים. ועוד "נס": "בשעה שהיו ישראל בעבודת פרך במצריים, גזר עליהם פרעה שלא יהיו ישנים בבתיהם ושלא יהיו משמשין במיטותיהם. ומה היו בנות ישראל עושות? אומר ר' בן חלפתא, יורדות לשאוב מים מן היאור והקב"ה מזמן להן דגים קטנים בתוך כדיהן והן מבשלות אותם ולוקחות מהן יין והולכות לשדה ומאכילות ומשקות את בעליהן וכך היו מרגילים עצמם לידי תאווה ופרים ורבים". ועוד נס: ביציאה ממצריים ליוו אותם עמוד הענן, עמוד האש וענני כבוד. ואז, נבקע הים והם עברו בחרבה. במרה הפכו המים המרים למים מתוקים. מדי יום ראו את נפלאות המן, שהספיק בדיוק ל'אדם לפי אכלו' אבל היה נרקב אם מי מהם ניסה לשמרו ליום המחרת. רק כאשר השאירו ממנו ליום השבת, באורח פלא לא נפגע כלל.
ועינינו נשואות לנסים, שאולי, יתחוללו ביום שלישי – שיבוא עלינו טובה?!
"שבוע טוב"!
שבועטוב 