"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
12.6.21 ב' תמוז תשפ"א (שנה עשירית)
אני מזדהה עם יוזמות המזכירות שהובאו ב"דף לחבר" האחרון לבחון את "מצב" העניינים בקיבוץ ולטפל בבעיות מזוויות ראיה שונות. אך הבעיה שנראית לי משמעותית ביותר היא העיתוי. היום נכון להשקיע כל מחשבה ולפעול למטרה אחת בלבד: לחבר ולאחד מחדש את הקיבוץ לאחר שנת הקורונה! ולזאת יש להפנות את כל הצוותים הפעילים ולדחות כל עיסוק בשאלות שקיימות בהן מחלוקות. זה עתה חזרנו להתכנס לארוחות ליל שבת בחדר האוכל, וזו למשל סיבה לערב תרבותי, להרבות שמחה לציבורנו. או לנסות לקיים שיחת קיבוץ בין 14.30 ל16.30. אני יודע שיש בינינו בעלי רעיונות ויוזמות טובים ממני. נושא הפרטת האוכל, שהונחתה עלינו למשל, הוא נושא מרבה ויכוחים וחילוקי דעות. וכך גם מרבית הנושאים ב- 20-30. אני אומר: "הניחו אותם בצד היום, זמנם יגיע. עיסקו בעיקר ולא בתפל. רצוי שהיוזמות תהיינה בבנייה מחודשת של ה'מכנה המשותף הטוב של הקיבוץ'.
ויש 'הפרטה' מתוכננת, שמדאיגה יותר, והיא 'הפרטת' בחירת חלק מממלאי התפקידים ולהעבירה מרשות הכלל לרשות 'ההנהלות' למיניהן. במילים של ה"דף": "להפסיק את בחירת חלק מחברי הועדות בשיחה ולהעבירן לאגף/ ועדה מזכירות/ ועדת משק. הזכות לבחור אינה פחותה מהזכות להיבחר. הוצאת האקט הזה מכלל החברים והעברתו לבעלי תפקידים, יש לשלול אותו על הסף, כיון שביסודו הוא אנטי הרעיון הנקרא "קיבוץ". מעניין אותי (כאחד שנחשב לאחד ש"עבר זמנו", אבל הקיבוץ הוא מפעל חייו) מה חושבת המזכירות על כך, ורצוי שתפרסם את עמדתה עוד לפני אישור השיחה.
לפני עשר שנים הייתה מחאת קיץ 2011. האוהלים בשדרות רוטשילד, בתל- אביב, בירושלים וערים אחרות, שפע אירועים, הפגנות, פעולות, שיעורים ומעגלי-שיח. נסחפנו בתחושות שיתוף, ערבות הדדית והתעוררות של מאות אלפים שהביאה… לחורף של אדישות. המחאה לא חזרה מאז. אחד ממורי בימים ההם אמר: "המחאה הראשונה הייתה בריאת העולם. זו הייתה מחאה נגד התוהו ובוהו והביאה לסדר בתוך הכאוס, והבחינה בין הרשויות כדי לאפשר חיים במציאות מורכבת. אם בריאת העולם הייתה מהפכה, אז המהפכן הראשון הוא לא פחות ולא יותר אלוהים בכבודו ובעצמו. ואנחנו שנבראנו בצלמו ירשנו את חוסר השקט, המניע אותנו לעשות מעשה, לשנות, לתקן וכך להשתתף בהליך הבריאה". כך אומר יהודי משכיל דתי. ואוסיף למחשבה זו: שאם אלוהים הוא המוחה הראשון, אז אברהם אבינו היה המוחה האנושי הראשון. ותיזכרו בסיפור איך הוא הרס את הפסלים והאלילים בחנותו של אביו, זו הייתה מחאה נגד אביו והתרבות בה צמח. ואז קם והלך ע"פ הציווי : "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך…" ומאז… כל תקופה ומחאותיה כל תקופה ומהפכותיה כנגד הנורמות הקיימות, המעיקות, מצוקות ומצבים הדורשים שינוי.
"שבוע טוב"!