"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
26.6.21 ט"ז תמוז תשפ"א (שנה עשירית)
"סוד החיים: קריאת ספרים! חוקרים מארה"ב גילו: קריאת ספרים, חצי שעה ביום, לא רק עוזרת להתמודד עם קשיי החיים, אלא מאריכה אותם. נבדקו הרגלי קריאה של 3.635 בני אדם בני 50 ויותר והתגלה שקוראי ספרים חיים, בממוצע, 23 חודשים יותר ממי שאינו קורא. ככל שקוראים יותר – חיים יותר, גם חצי שעה ליום יעילה". ציון עובדות אלה, המתבוססות על מחקר, נותן לנו חיזוק נוסף, למה שאנחנו אומרים וכואבים כבר כמה וכמה שנים: שרבים כבר לא קוראים ספרים ומסתפקים במסך הקסם הגדול שיש בו, אמנם, הרבה קסם, רבים כבר לא קוראים כי אין להם זמן פנוי מאחר הם עסוקים בפייסבוק או באינסטגרם או בטוויטר. אבל מי שרוצה להיות עם עצמו, לרדת לנפש האדם, לחוויות אנוש, להתרגש, להזדהות או לחוות דמיונות, רעיונות מופלאים ומוזרים, להעמיק בנושאים, במחשבות על עולמות שונים ומשונים וסיפורי חיים אמיתיים והזויים, אין לו מקור עשיר יותר מקריאה בספרים. רק הוא/היא/ מול האותיות והספרים.כל שנה בבוא "שבוע הספר" אנחנו מנצלים את ההזדמנות להזכיר מה מפסידים אלה שלא קוראים ספרים. בתקווה…
השבוע נתקלתי במאמר המנסה להסביר את ההתנהגות של עם ישראל במדבר בעקבות מות אהרון ובמות מרים אחותו (פרשת "חוקת"). שלושים יום ביכו את אהרון ואין תגובה על מות מרים. ההסבר הראשון נמצא בכך שאין מתאבלים על אישה בתנ"ך כפי שמתאבלים על גבר וההסבר השני שאהרון היה במעמד של הכוהן הגדול ומרים הייתה בסך הכל "מתופפת חביבה, משוררת ומארגנת ריקודי עם". אבל מרים הייתה אהובת העם שלא התעלם ממותה, והגיב בזעם על המחסור במים! כזכור, במשך היות העם במדבר, לוותה אותו 'באר מרים' שסיפקה לו מים לרוויה. וכך אספקת המים נקשרה במרים. השתקת הכאב על מות מרים מ'למעלה' עוררה תגובת זעם בעם על הצמא והמחסור במים ועל כך התלוננו בפני משה. משה אהרון מכים בסלע להוציא ממנו מים. כך מבטאים את כאבם הפרטי על מותה. גם הם 'המנהיגים', היו זקוקים מדי פעם, במקום לדבר בסבלנות לאבנים, להכות בסלעים. ועל כך נענשו ב- 40 שנה נוספות של נדודים במדבר. העם שפצח ב"שירת הבאר" לאחר ששתה לרוויה, אמנם משבח את חופריה משה ואהרון, אך בעצם זוכר את מרים שסיפקה להם את המים במדבר וזו הייתה דרכו להתאבל עליה.
ביום שני, ה-21.6.21, התעוררנו ליום האור הארוך ביותר בשנה, 14 שעות ו- 14 דקות אור. יום זה, ללא ספק נבחר כדי לבשר לתבל שהיום הזה הוא יום הולדתו של מור, המביא לנו באמת המון אור, חום, צהלה ושמחה. אבל השנה מור גם משנה קידומת מ-1 ל- 2. אנחנו לפעמים חרדים משינוי הקידומת (למשל לשלי מ-8 ל- 9) אך אל תירא! זה אחד השינויים המקסימים בחיים, המעבר מ-1 ל-2 להגשמת חלומות הנעורים שאתה הולך ונפרד מהם, זה העשור בו תעשה, תכיר, תטעם, בעיניים ובגוף ותלמד בסקרנות אין קץ, לאיזה עולם מופלא נולדת. אנחנו תמיד ובכל, נהיה לצדך. ים של איחולים ושתמיד תזכור מאיפה באת, שתמיד תעשה הכל (כאימרת ההודים) כדי ש"יהיו לך הורים מאושרים", ו"משפחה גדולה מאושרת"!! ככה תבוא עליך הרוח הטובה, השמחה, האושר האישי והאהבה.
אוהבים אותך מאוד ומחבקים חזק, הסבים שלך!
"שבוע טוב"!