"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
24.7.21 טו אב תשפ"א (שנה עשירית)
היום ט' באב. תירוש ידידי היה אומר: "צום תשעה באב מציג לנו שני גיבורים – אחד, רבי עקיבא, מנהיג אזרחי-דתי, ואחד, בר כוכבא, מנהיג צבאי, לוחם ומצביא שהנהיג את המרד נגד הרומאים ששלטו אז בארץ ישראל. הרמב"ם מפתיע בהלכות מלכים שלו באומרו: "רבי עקיבא חכם גדול מחכמי המשנה היה והוא היה נושא כליו (!) של בן כוזיבא (בר כוכבא) המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח… כיון שנהרג נודע להם שאינו כזה". הבנתם? על פי הרמב"ם, גדול התנאים דאז היה בסך הכל שוליית הגנרל. בתלמוד יש גם גירסה שבר כוזיבא עצמו היה זה שאמר לחכמי ישראל: "אני משיח". הם העמידוהו למבחן והוא כשל בו, ואז קטלוהו. מי קטל אותו? שאלה קשה. יש המפרשים שהיהודים עשו כן ויש התולים את ההריגה בגויים. והשורה התחתונה: הגיבור שקרא לדרור מת, פקעה תהילתו".
ומט' באב הבוכה, לט"ו באב השמח המתואר להלן: "נערות מחוללות בכרמים, שמלות לבנות המוכספות באור הלבנה מתנפנפות, רגליהן בוטשות בקרקע, ידיים אוחזות בחוזקה במעגל. הנערות מחוללות והנערים המתגודדים בחבורות מציצים בהן בביישנות ובתשוקה וגם הן מגניבות מבטים חטופים אל הנערים. הן מחוללות בכרמים והלבנה מביטה בהן בחיבה. עת בציר היא וכל הכפר חוגג את פרי הגפן ושמח בפוריותה של האדמה הטובה". ואז… נפתח טקס חטיפת הבנות, הבא לציין את שובם של בני שבט בנימין לקהל ישראל אחר פרשת "פילגש בגבעה". ט"ו באב הוא חג חקלאי- כפרי, חג של פוריות ונעורים, תנובה וחושניות המשקף תרבות עתיקה, אולי קדומה לעם ישראל. כל המצוי בידינו הוא התיאור החי המופיע ב"משנה".
ואיך אפשר בלי לברך את ספיר ליום הולדתו?
אבא שלי היה מצטט: "אין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו". אנחנו מאוד גאים להיות הסבים של ספיר. עד כי בהיותנו משוחחים אתו, אני מרגיש לפעמים כתלמידו וחושב: "הלוואי שירבו רגעים כאלה"… נאחל לך שתגשים את כל מאוויך ורצונותיך שהם תמיד מלאים בחזון ויעדים. שתהיה בן טוב, חבר טוב ושתזכור, שמשפחה שלמה מאחוריך ומצדדיך שאוהבת אותך. לא צריך יותר! והכל בשמחה! בו"ה, בו"ה לך!
וחדשות מהאולימפיאדה: הבוקר צפיתי במשחק כדורגל –נשים מרהיב של ברזיל מול סין. כל כך נהניתי שסימסתי למור והוא ענה: "סבא אתה אדיר וגם היחיד בעולם שראה את המשחק!"
"שבוע טוב"!
שבועטוב 