כוכבים בשמיים

11.9.2021

זכרון מתוק:
אני קורא עכשיו בספרו של ליאמסרס "גשם כוכבים". ספרים מעוררים מחשבות, רגשות וגם זיכרונות. ובעקבות הקריאה נזכרתי בחווית ילדות שהייתה לי עם אבא שלי:  בכיתה ג' או ד', באחד מלילות חודש אוגוסט, אבא העיר אותי משנתי ולקח אותי בחושך מוחלט לסככת האריזה שבכרם ב'. כל הדרך אחז בידי ושתק. כשהגענו, נשכב על  האדמה כשראשו מונח על תלולית של תלם אמר לי: לשכב על ידו. נשכבתי כשכל גופי רועד אולי מקור ואולי מפחד ואבא חיבק אותי חזק.
מעלינו הייתה כיפת שמיים זרועה כוכבים מנצנצים, שמיכת כוכבים כפי שלא ראיתי אף פעם. נצמדתי לאבא ונמלאתי שקט ושלווה שלא הרגשתי אף פעם עם אבא. אבא אמר: "באנו הנה, לחושך הזה כדי שאראה לך ואספר לך על כוכבי השמים. יש כמה כוכבים בשמיים שכל אדם צריך להכיר אותם. כוכבים  כמו "כוכב הצפון" או קבוצות כוכבים כמו "קסיופיאה" שמיד אראה לך אותם". הוא הרים את ידו ואמר: "תראה את הכוכב הזוהר ביותר בין הכוכבים הקטנים, בזווית שאני מראה לך בידי, אתה רואה?" שאל, "קוראים לו 'כוכב הצפון' הוא מסמן את כיוון הצפון ותמיד נמצא באותו מקום ואינו משנה את מקומו לאורך הלילה כמו כוכבים אחרים, שלפעמים נראים במזרח וכעבור כמה שעות במערב. יורדי ים – ספנים במשך אלפי שנים עשו דרכם לאורו.
"אתה רואה?" שאל אחרי שווידא שאכן אני רואה הפטיר: "בני, אתה מבין כל כך מהר". עכשיו תרד ממנו ותראה ארבעה כוכבים כמו גלגלים של עגלה ומעליהם שלושה כמו ייצול, אתה רואה? קוראים לקבוצה הזו 'העגלה הגדולה' או 'הדובה הגדולה' משם הוביל אותי ל'דובה הקטנה' ל'קסיופיאה' ול'אוריון', הראה לי את 'שביל החלב' החוצה את הרקיע. שכבנו כך על האדמה כשאבא מחבק אותי ואנו מביטים בשמיים. פתאום אמרתי: "תראה אבא, כוכב נופל ועוד כוכב נופל, מה זה?" הוא הסביר את תופעת המטיאורים, שאינם כוכבים אלא חלקיקי כוכבים. עוד סיפר, שבני אדם בכל העולם מאמינים שאם הם מבקשים משהו בזמן מעופו של הכוכב בשמיים, בקשתם מתמלאת. זו אמונה כזו" אמר. אבל כשרציתי לבקש משהו, כבר לא נראה כוכב נופל, אבא המשיך לספר שיש אנשים שאפילו רואים בכוכבים המנצנצים פנים, פני אדם ממש ומאמינים שהם פנים של אנשים שכבר לא חיים. זה היה סיפור קצת מפחיד. הבטתי לשמיים, אף פעם לא הרגשתי את אבא קרוב כל כך אלי. ואף פעם לא ראיתי שמיים כאלה וזכיתי לראות בחיי אין ספור 'כיפות שמיים' זרועות כוכבים.
בארץ ובחו"ל, את החוויה הזו ניסיתי להעביר לילדינו, להקים אותם משנתם באמצע הלילה ולהראות להם ליקוי לבנה מלא וכוכבים מוכרים. וכשהגיעו הנכדים… נו, אני כבר לא מסוגל לשכב על הגב על האדמה ולעשות זאת בישיבה או עמידה, זו כבר חוויה אחרת. אז אולי אחד מכם , נכדי ונכדותי ייקח אותי לסגירת מעגל?…  ואם אתם רואים כוכב נופל בשמים, בחגי תשרי, תבקשו  בשביל כולנו שתהיה "שנה טובה"! "שנה שמחה"!